סדר יום
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית-האומנם?
מבחנה של דמוקרטיה הוא בקיומם ובשמירתם
של ערכי יסוד חוקתיים: שוויון הזדמנויות חברתי;
כבוד האדם ללא הבדל לאום, דת, גזע ומין; חופש
דת וחופשמדת; הגנה על זכויותהמיעוטים; והכרה
בזכות שווה לחינוך, לבריאות ולקיום בכבוד. ובמי
־
דתשמירתהעלכלאלה, למרבההצער, ישראלאינה
מצטיירת כמדינה דמוקרטית. אמנם התברכנו בשני
חוקי יסוד שיש בהם הכרה בערכים חוקתיים אח
־
דים, אך בהיעדר שריון חוקתי לזכויותשהוכרו בחו
־
קי היסוד, ובהיעדר עיגון מפורש לערכים חוקתיים
כגון שוויון, חופשביטוי, הזכות לחופשדת ולחופש
מדת ולזכויות חברתיות בסיסיות, נראה שעוד רבה
הדרך להשלמתמפעלנו החוקתי.
זיהויה של מדינה כדמוקרטיה נגזר בין היתר גם
מקיומה של תרבות אזרחית כללית המכירה בחשי
־
בות הדמוקרטיה. סקר שנערך במחצית השנייה של
3102 העלה נתונים אלה: אוכלוסיית ישראל מונה
קצתיותרמשמונהמיליון נפש. כ־%02מאזרחיההם
ערביםפלסטיניםשאינםמזדהיםעםהאתוסהציוני
של המדינה, אך רובם ככולם אזרחים נאמנים ושו
־
מ
�
מרי חוק; ויותר מ %02 מן היהודיםהם דתיים, כ
־
חציתם חרדים, שרבים מהם כופרים בסמכותה של
המדינה והיו מעדיפיםמשטר תאוקרטי המבוססעל
ההלכה. בסקר שנערך בקרב מדגםמייצג של יהודים
דתיים וחרדים השיבו כ־%82 מן הנשאלים כי בכל
מקרה שיימצא ניגוד בין חוקי המדינה וערכי הדמו
־
קרטיה ובין ציוויי ההלכה, יש להעדיף את ההלכה.
נתונים אלו מעוררים ספק בדבר קיומה של תרבות
אזרחיתכלליתהמכירהבחשיבותהדמוקרטיה.
אי הפרדת הדתמן המדינה יוצרת בעיותאינהר
־
נטיות בחיי הפרט. התחום שעליו יש לאי־ההפרדה
השפעה קריטית הוא תחום
חיי המשפחה. דיני המע
־
מד האישי בישראל, הן של
יהודים והן של לא יהודים,
הם פטריארכליים, וכרוכה
בהם הפליה לרעה חמורה
של נשים. הדין הקיים מפר
את זכות אזרחיה היהודים
של המדינה לחופש דת בכך
שאינו מאפשר נישואים או
גירושים דתיים שלא במסג
־
רת הרבנות ושלא על ידי רבנים אורתודוקסיים. כן
מפר הדין הקיים את זכות האזרחים היהודים לחו
־
פשמדת בכך שאינו מאפשר נישואים אזרחיים של
יהודיםבישראל.
ביטוי נוסף, הקשור בעקיפין באי־הפרדת הדת
היהודיתמן המדינה, הוא ההפליה הממוסדת, שהיא
לעיתיםסמויה, שלבני המיעוטהערבי. אזרחי ישראל
הערביםאמנם נהניםמשוויון זכויותאזרחי, אך בחיי
היומיוםובמעגלי העשייההשוניםסובליםרביםמהם
מקיפוח. לפי ממצאי הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,
השכר הממוצע של עובד ערבי אזרח ישראל מגיע
לשני־שלישים בקירוב מן השכר הממוצע של עובד
יהודי בעבודה דומה. דרכם של ערבים למשרות בר
־
שויותהשלטון ובמוסדותציבוריים זרועה מכשולים.
ערבי, גם אם הוא מכהן במשרת אמון נכבדה, עלול
לעבור חוויות משפילות בהגיעו לנקודות הבידוק
הביטחוני במעברי הגבול או בכניסה לבנייני ציבור.
המגזר הערבי מקופח בכל הנוגע להקצאת תקציבים
ומשאבים ממשלתיים. היישובים הערביים סובלים
משיעורי אבטלהגבוהים. כן סובליםהםמקיפוחבכל
הנוגע לאישור תוכניות בנייה ופיתוח אורבני; רובם
מדורגיםבמקום נמוך במדרג הסוציואקונומי, והישגי
התלמידיםהערבים נמוכיםבאופן משמעותי מהישגי
התלמידיםבבתי הספרהיהודיים.
והחמור מכל: בשניםהאחרונותמתרבים והולכים
בקרב האוכלוסייה היהודית גורמים הרואים בדת
היהודית היתר לקידום תפיסות לאומניות־גזעניות־
פונדמנטליסטיות. שוב אין המדובר רק בהפליה
לרעה של המיעוט הלא יהודי הגדול החי בישראל,
אלא בביצוע מעשי אלימות וטרור - שזכו לכינוי
הצורם "תג מחיר" - שבתחילת הדרך כוונו כלפי
פלסטינים תושבי השטחים
המוחזקים ולאחרונה הם
מבוצעים גם כלפי תושביה
הערבים של מזרח ירושלים
ותושבי יישובים ערביים
בישראל. החשש שישראל
תיהפך ממדינתלאום יהודית
ודמוקרטיתלמדינהלאומנית
המתנכרת לזכויות המיעוט
הערבי חייב להדאיג.
אמנםהתברכנו
בשני חוקי יסוד
שישבהםהכרה
בערכיםחוקתיים
אחדים, אך בהיעדר
שריון חוקתי לזכויות
שהוכרו בחוקי היסוד,
ובהיעדר עיגון מפורש
לערכיםחוקתיים
כגון שוויון, חופש
ביטוי, הזכותלחופש
דת ולחופשמדת
ולזכויותחברתיות
בסיסיות, נראהשעוד
רבההדרך להשלמת
מפעלנו החוקתי
המפלטמפני המצב המביך
אינו בוויתור על ההשתייכות
ללאוםהיהודי אלאבהפרדת
הדת (מוטב לומר הדתות)
מן המדינה ובהאדרתמעמדן
של זכויותאדםבסיסיותללא
הבדל לאום ודת
אפריל4102
עורךהדין
׀
16
