עורך הדין | גליון 23 אפריל 2014 | כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל - page 120

משפחה
בעקבותבג"ץ01/9296פלוניתנ' ביתהדין הרבני הגדול (ניתן ביום31.3.02)
שת לדון במרוץ הסמכויות כשאלה של מהות ולא
רק כשאלהסמי־טכנית. הפרשה נסובהסביב בני זוג
שהתגרשו, והסכםהגירושיםאושר על ידי ביתהדין
הרבני ללאכלדיון. בשלבמאוחר יותרביקשבן הזוג
לדון מחדש בשאלת מזונות הקטין וביקש לעשות
זאת בפני בית הדין הרבני. בהסכם הגירושים עצמו
לא הייתה כל הסכמה אשר לערכאה שבפניה יידונו
הליכיםעתידיים.
חוות הדעת הראשית, מפי המשנה לנשיא מרים
נאור, קבעהעל בסיסההלכההפסוקהכי אין לראות
בהליך של אישור טכני של הסכם גירושים כי הוא
מקנהסמכותנגררתלביתהדין הדתי. לפיכך, ומשלא
נכרכה הסוגיה בגירושים עצמם, מצאה המשנה לנ
־
שיא כי בית הדין הרבני יכול
לקנותסמכותלדון בהליך רק
בהסכמת שני בני הזוג, שלא
התקיימה.
השופט סלים ג'ובראן, אף
שציין כי הוא מסכים לח
־
וות דעתה של המשנה לנ
־
שיא במלואה, ביקש להש
־
תית את ההכרעה בהליך על
הדין המהותי ולא על הדין
הפרוצדורלי בלבד. כמקובל
בפסיקה, הדיון שנערך על
ידי השופט ג'ובראן העמיד
את עקרון ההסכמה כבסיס
המהותי המאפשר לבני זוג
להתדיין בפני ערכאתשיפוט
שאינהביתהמשפטהאזרחי.
בהמשך לכך, ועל בסיסהלכותבבלי ולב, זיהההשו
־
פטאתסמכותהכריכה ואתהסמכותהנגררתכסמ
־
כויות הנובעות בעיקרן משיקולי יעילות מערכתיים
ומהרצון למנוע ריבוי הליכים בערכאות שונות בע
־
ניינםשל אותם בני זוג (אותו עיקרון שהביאאותו,
בפרשת פלונית נ' בית הדין השרעי, להטיל ספק
באפשרותשל בני הזוג להפריד באופן מלאכותי בין
הדיון בסוגיותשל הסדרי ראייה והסדרי משמורת).
על בסיס זה פנה השופט ג'ובראן לבחינתשתי שא
־
לותמשלימות; ראשיתמהי הסכמה, ואחריהשאלת
היחסשבין ההסכמה ובין הכריכה.
אשר לשאלה הראשונה - מתי ילמד בית המ
־
שפט על קיומה של הסכמה של בני הזוג להתדיין
בפני ערכאה זו או אחרת - חזר השופט ג'ובראן
ביתר הרחבה על העקרונותשנקבעו בהלכתפלונית
נ' בית הדין השרעי. בתמצית קבע השופט ג'ובראן
כי יש לבחון אם מתקיימת הסכמה במועד פתיחת
ההליך (שם, פסקה 73 לפסק דינו). במסגרת זאת
קבע השופט ג'ובראן כי הסכמה בכתב קודם למו
־
עד פתיחתההליך תהיהבעלתמשקל ראייתי בבואו
שלביתהמשפטלבחון אתאומדדעתהצדדים. זאת
לרבותהסכמהטרםהנישואים, משמע, הסכמהבה
־
סכםטרום־נישואים. עם זאת, לגישתו אין בהסכמה
בכתב כדי לכבול את הצדדים להסכמה, אם הוכיח
הצד המבקשלערער על הסכמה זו כי חל שינוי נסי
־
בות המעיד שההסכמה המ
־
קוריתאינה בתוקף (לדוגמה,
אם השתנה הסטטוס של
אחד מבני הזוג, והתעורר
אצלו חשש ממשי למשוא
פנים של הערכאה הדתית).
מנגנון הפרשנותשלהסכמים
בין בני זוג אינו זהה למנגנון
הפרשנות של חוזים מס
־
חריים, ויש לתת במסגרתו
משקלמוגברלנסיבותהחיים
המשתנות. לגישתו של השו
־
פט ג'ובראן, עמידה דווקנית
של בן זוג על הקניית הס
־
מכות לערכאה זו או אחרת
מכוח הסכמה בכתב, כשהוא
יודע שבשל שינוי הנסיבות
הצדשכנגדכבראינו מסכיםלהקנייתהסמכות, היא
פעולהבחוסר תוםלב.
מכאן פנה השופט ג'ובראן לבחינת היחס שבין
ההסכמהשל בני הזוג ובין יכולתם"לכרוך" אתהנו
־
שאיםהקשוריםבגירושין בגירושין עצמם. במסגרת
זאתקבעהשופטג'ובראן עיקרון כפול: ראשית, כפי
שהוסבר לעיל, מקוםשבו יודעבן זוג אחד על העדר
הסכמתבן הזוגהאחרלקיומהשלהכריכה(אםמכוח
הסכם מוקדם בכתב ואם מכוח הנסיבות), כריכת
ההליכים תיראה כפעולה בחוסר תום לב, ולכן לא
תהיה "כריכה כנה". בכך פסע השופט ג'ובראן אחר
ההלכההנוהגת, שעל פיהחייבתהכריכהלהיותכנה
בשלושפרשותמהעת
האחרונהאפשר לזהות
שינוי מגמהמסויםשל בית
המשפטהעליון, ונכונות
גוברתמצידו לבחון אתשאלת
מרוץהסמכויות ואתסמכות
הערכאההדתיתתוך מתן
משקל לזכותלאוטונומיה
כחלקבלתי נפרד מהפרשנות
החוקתיתבישראל
אפריל4102
עורךהדין
׀
120
1...,121,122,123,124,125,126,127,128,129,130 110,111,112,113,114,115,116,117,118,119,...132
Powered by FlippingBook