משפחה
סרבנותגט- ניתוקבין דיני הנזיקין לדיני המשפחההדתיים?
החלה טרם החלטת בית הדין, וכך להוסיף לסכומי
הפיצוי עוד כהנה וכהנה גם על תקופה שלפני אותה
החלטה. גםלגישה זו היההמשךבפסיקה.
ההתפתחות הבאה הייתה עניין של זמן, והיא
הייתה מכרעת ביותר. האפשר לנתק לחלוטין את
הבחינה הנזיקית מהמגדלור הרבני ולזהות סרבנות
מבחינה נזיקיתאףאםביתהדין הרבני כלל לאקבע
חיוב ואפילו לאהמלצהאו מצווה, מהשמחריף עוד
יותר את מאבק הסמכויות? גישה ההולכת ומתח
־
זקת בבית המשפט לענייני משפחה סבורה שהדבר
אפשרי, בין היתרבעקבותמאמרי המציע"מקבילית
כוחות" ("הדורהבאשלתביעותנזיקין בגין סרבנות
גט כדי להשיג את הגט ו'כלל האחריות' של קלבר
־
מא 351 (1102), להלן: "הדור
משפטים
זי ומלמד",
ק
�
הבא" 1102). לפי אותה מ
בילית, ככלשדרגתפסקהדין
הרבני גבוהה יותר, כך יידרש
התובע להוכיחפחות, ותהיה
חזקהשהנתבעשלאפעללפי
אותה החלטה רבנית הוא
אכן סרבן גט; וככל שהדר
־
גה נמוכה יותר, כך יכבד נטל
ההוכחה על התובע. דהיינו,
התובע יצטרך להוכיח התע
־
ללות נפשיתשל הנתבע מה
־
תקופה הנטענת בכתב הת
־
ביעה כתחילת מועד ביצוע
העוולה, ואמנם יקשה עליו
יותר לעשותכן באין מגדלור, אך התביעהאפשרית
בעיקרון.
תחילה התקבל פסק דין בנדון על ידי השופט
הכהן, שחזר בו מגישתו הקודמת וכעתהואסבור כי
אין לחבר בהכרח בין דרגת פסק הדין הרבני לעי
־
לה הנזיקית. דובר שם בבעל מסורב גט - מקרה
בעייתי פחות, שכן כאן אין חשש לגט מעושה,
שלא כמו במקרה ההפוך (תמ"ש (י־ם) 70/26112,
ב
�
0102.1.12). באחד המקרים נקבע כי אפילו כש
רור שאין סיכוי לשלום בית, אפשר לזהות סרבנות
גטמבחינה נזיקית (השופטארז שני בתמ"ש (ת"א)
01/80-94832, 1102.01.9). כעתנפסקבביתהמשפט
המחוזי בתל אביבשגםאמירותבפרוטוקול שמכוחן
עולהשמהותיתהבעלסרבן יכולותלהספיקבמקרים
מסוימים כדי לראותו כמזיק, אף אם החלטת בית
הדין הרבני בסופו של דבראינהחיובאו מצווהמסי
־
בותשונות (עמ"ש (ת"א) 11/50-13664, 4102.1.32,
הרכבבראשותהשופטיםישעיהו שנלרסגן הנשיאה,
ד"ר קובי ורדי ורות לבהר־שרון). זו התפתחות מר
־
חיקתלכתהנשענתעלתאוריית"מקביליתהכוחות"
ומנתקתסופיתבין דרגתפסק הדין הרבני ובין העי
־
לה הנזיקית, אם כי עדיין נשמרת זיקה לעצם הדיון
בבית הדין הרבני. בפסק הדין אף צוין כי יש לאפ
־
שר לבתי המשפט לפסוק פיצויים אף בניגוד גמור
להוראת בית הדין הרבני, במקרים ש"קיימת 'זעקה'
בנושאהסרבנות, שאין להתעלםהימנה".
מעניין שביתהדין הרבני עצמו ניתקבאותו מקרה
בין שאלתהגט ובין התביעההנזיקית, ונתלהבאמי
־
רתו של הבעל שלא התביעה
הנזיקיתהיאשגורמתלו לתת
גט לאשתו וייתכן שבלעדיה
כבר היו הצדדים גרושים;
זאת למרות רטוריקה מתלה
־
מת בבית הדין הרבני הגדול
ובחלקמההרכביםבבתי הדין
האזוריים, שבכל פעם שרק
תוגש תביעת נזיקין יוקפאו
ההליכיםבביתהדין הרבני. זו
אינה הפעם הראשונה שאפ
־
שר לזהות הבדל בין רטורי
־
קה לפרקטיקה בפעולת בתי
הדין הרבניים לעניין תביעות
הנזיקין, ואפילו באותו תיק עצמו, וזו אינה הפעם
הראשונה שבסופו של דבר ניתן גט למרות קיומה
של תביעה נזיקית (ראו עמיחי רדזינר, "'לאהמדרש
עיקר אלאהמעשה': על סידור גיטין לאחר תביעות
נזיקין ועל מדיניות הפרסום של הפסיקה הרבנית",
מה).
משפטים
יפורסםב
עסקנו כאן בהיבט של דרגת פסק הדין הרבני
בלבד, אך לסוגיההיבטיםרביםנוספיםשצרהמקום
מלדון בהם.
שתי הערות לסיום. לאחרונה נשמעו טענות על
ניתוקשלהאקדמיההישראליתמהחייםהמשפטיים
הדינמיים הפרקטיים בכלל ומהפסיקה הישראלית
בפרט, לאור כתיבה תאורטיתמדי המיועדת ברובה
לצפון אמריקה. דומה כי בסוגיה דנן היה לכתיבת
ביתהמשפטהמחוזי בתל
אביב פסקהשנהשגם
אמירותבפרוטוקול שמכוחן
עולהשמהותיתהבעל סרבן
יכולותלהספיקכדי לראותו
כמזיקבמקריםמסוימים,
אףאםהחלטתביתהדין
הרבני בסופו של דבר אינה
חיוב או מצווהלהתגרש
אפריל4102
עורךהדין
׀
114
