Background Image
Next Page  7 / 40 Previous Page
Basic version Information
Show Menu
Next Page 7 / 40 Previous Page
Page Background

א

פשר למצוא אותם באתרי חפירות

ארכיאולוגיות שונים ברחבי הארץ:

בנים ובנות, מכיתות י' ואילך, בגדיהם

מאובקים ובידיהם כלי חפירה שונים, והם

מחפשים במרץ ממצאים היסטוריים מרתקים

מתולדות הארץ: מטבעות עתיקים, חרסים,

כלי אוכל, כלי מלחמה, כלי קישוט ועוד. לאחר

שהתלמידים חושפים את הממצאים הם מנקים

אותם ביסודיות ומעבירים אותם למורה או

לארכיאולוג. יחד, הם מנסים לאתר את התקופה

ההיסטורית שאליה שייך הממצא, ומתעדים

את הגילוי.

כ־000,3 תלמידים, ב־09 בתי ספר תיכוניים

ממלכתיים וממלכתיים־דתיים מכל רחבי הארץ,

לומדים כיום במגמת לימודי ארכיאולוגיה וארץ

ישראל. חלקם ניגשים לבגרות ברמה של 5

יחידות במקצוע. יש גם כמה חטיבות ביניים

שבהן בחרו המנהלים להכניס את תחום הלימוד

לבית הספר. את הנושא מובילה ד"ר אפרת

זילבר, המשמשת זה שלוש שנים מפמ"ר לימודי

ארץ ישראל וארכיאולוגיה במשרד החינוך.

"לימודי הארכיאולוגיה במערכת החינוך

עוסקים למעשה בלימוד שיטתי של אתריה,

נופיה, טבעה ותולדותיה של ארץ ישראל

לדורותיה", אומרת זילבר. "תוכנית הלימודים

חושפת בפני התלמיד את ההיסטוריה העשירה

של הארץ ואת שרידי מורשתה התרבותית

והערכית, בהתייחס לאוכלוסייה היהודית

ולתרבויות השונות שהיו כאן בעבר ובהווה.

התוכנית מאפשרת לטפח את המודעות לשמירה

על עתיקות הארץ, להכיר ולחבר את התלמידים

לסביבה הקרובה אליהם. היא מפתחת סובלנות

וכבוד לדתות ולתרבויות האתניות בארץ. מעל

לכל, היא מחדדת את המחויבות לעבר כחברה

וכקהילה, את הבנת הצורך בשמירה ובחקר

עתיקות הארץ".

תוכנית הלימודים כוללת שתי יחידות

חובה בנושא ירושלים לדורותיה. אלו כוללות

היכרות יסודית ומעמיקה עם אתריה השונים

של העיר, כולל כמובן סיורים

פיסיים שמהווים תשתית חיונית

והכרחית ביחידות לימוד אלו.

בנוסף, יש יחידת לימוד אחת

לבחירה, על אזורים אחרים בארץ

ישראל והארכיאולוגיה שלהם.

התלמידים הלומדים במגמה מחויבים

בכתיבת עבודה אישית בהיקף של יחידה אחת

בתחום. עיקרה של יחידת לימוד זו הוא עבודת

מחקר בנושא בין-תחומי בארץ ישראל, בזיקה

ישירה לשטח, ובאמצעות ראיונות, איסוף נתונים

באתרים, סיורים במוזיאונים, חיפוש בארכיונים

ועיון במסמכים. התלמידים נדרשים לעבד את

הממצאים השונים שנאספו בשטח, ולשלב

בעבודה מידע ממקורות טקסטואליים רלוונטיים.

עבודת חקר זו מתייחדת בהשתתפות בחפירות

ארכיאולוגיות או בשימור ושחזור אתרים, כשזהו

למעשה התחום האטרקטיבי והמועדף בקרב

מרבית התלמידים במגמה. הם נוטלים חלק פעיל

בחפירות, משתתפים בגילוי, דנים בממצאים,

ולומדים לפתח מיומנויות וכישורים הקשורים

לזיהוי של אתרים ומקומות ותקופות היסטוריות

שונות הנוגעות לעניין, באמצעות חשיפה וגילוי

הכלים שבהם מדובר.

הביקור באתרים הנכללים בתוכנית והלמידה

בהם הם חלק בלתי נפרד מחובת לימוד המקצוע

ומהדרישות להכרת הארץ. הפעילות של

התלמידים בשטח מפגישה אותם באופן בלתי

אמצעי עם החי, הצומח והנוף שבאזור, לצד

הממצאים הארכיאולוגיים, כמובן. בשיעורים

הנערכים בכיתה משלימים פרטי

מידע שלא ניתן היה לראותם

בשטח, מנסים לתת תשובות

לשאלות שעלו ומקשרים את החומר

שנלמד עם הנושא שבא אחריו.

הלימוד בשטח בא לידי ביטוי גם בבחינות

הבגרות ובדרכי הערכה. בחלק מבין מבחני

הבגרות (באחת מיחידות ירושלים וביחידות

הרשות) ניתן לבחון את התלמידים בשטח כחלק

מהמבחן עצמו (%03 מבחן בשטח ו־%07 בכתב).

בבחינת שטח, התלמיד צריך להראות בקיאות

בהבנת השטח ובהתמצאות בו. הבחינה נערכת

בנוכחות של שני מורים לפחות ויש לה כללים

ברורים.

זילבר מספרת כי כמה מהעבודות שכתבו

תלמידים התבלטו בייחודיותן, ואף זכו להערכה

מצד אנשי מקצוע בתחום. כך למשל, עבודתה

של שושנה ורדיגר מאולפנת חורב בירושלים

עוסקת בהשפעתם של מפעלי ים המלח על

הצטמצמותו של הים, ובשאלה אם כדאי להמשיך

להפעילם. בעבודה מנתחת הכותבת את הסיבות

והגורמים להצטמצמות ואת השפעותיה של

נסיגה זו. עבודה אחרת, של חן תורג'מן ורון

קורן מקרית חינוך דרור בלב השרון, עוסקת

בכלי מדידת זמן ותפישת זמן בעת העתיקה

בארץ ובעולם. לפי זילבר, העבודה מציגה מחקר

ברמה גבוהה מאוד.

שלמה שני, המלמד ארכיאולוגיה זה 21 שנה

ונבחר למורה מצטיין בתחום, הוא רכז המגמה

לארכיאולוגיה בקריית החינוך דרור שבלב

השרון. המגמה, ברמה של 5 יחידות בגרות,

היא אחת המובילות בישראל בתחום ולומדים בה

031 תלמידים. לפי שני, "ביציאה לשטח אנחנו

נמצאים בדרך כלל באתר חירבת שלא'יאלה

הסמוכה לכרמל. כיום אנו עוסקים בחקר של

מבנה מרשים מהתקופה הרומית. הילדים לומדים

כיצד מתבצעת חפירה ארכיאולוגית, על מה

שמים דגש וכיצד מזהים ממצאים לפי תקופות.

זה תהליך מרתק ומעניין מאוד. הלימוד מתקשר

לתחומים נוספים כמו אהבת הארץ, הכרת הארץ

ואופני החיים בה. כל זה נעשה בשיתוף עם צוות

הארכיאולוגיה של פרופ' שמעון דר, שהוא

הארכיאולוג הראשי האחראי על המתחם".

אדווה דטנר, רכזת המגמה לארכיאולוגיה

בבית הספר התיכון דקל ינאי במעלה אדומים,

מספרת: "המגמה שלנו קיימת כבר ארבע שנים

ולומדים בה 47 תלמידים. אנחנו מבצעים

פרויקט בשיתוף עם רשות העתיקות, ובו

הילדים לומדים מהי עבודת הארכיאולוג, על

כל שלביה, עד התוצאה הסופית שהיא בדרך

כלל תצוגה מוזיאלית. בימים אלה, התלמידים

משתתפים בחפירות המתקיימות במקומות שונים

בירושלים, סמוך לעיר דוד, הר ציון וחירבת

בורגיל. מדובר במתחמים שהיו מיושבים לאורך

שש־שבע תקופות היסטוריות שונות (מבית

ראשון ועד התקופה העות'מאנית). הילדים

נוטלים חלק בחפירות הללו כמה פעמים בשנה.

"נושא חקר מעשי-חוויתי נוסף הוא שימור

פסיפסים, שעליו כותבים התלמידים עבודות

חקר מקיפות הכוללות סיורים במוזיאונים,

איתור ממצאים וחקר תקופות וסגנונות של

פסיפס החל בתקופה ההלניסטית. פרט לכך,

תלמידי כיתה י"א נחשפים לפן נוסף של הנושא,

כאשר הם לומדים הדרכה במוזיאונים לבני גילם.

בכל התהליכים הללו מדובר בתכנים מעניינים,

מעשירים ומגוונים, שמהווים חומר לימודי מרתק

מבחינה עיונית וחוויתית־מעשית כאחד".

זו המגמה

מדעי

החפירות

במקום להסתפק בחפירות בכיתה,

אלפי התלמידים של מגמות

הארכיאולוגיה יוצאים לשטח -

ומתחילים לחפור באדמה, בחיפוש אחר

ממצאים מתקופות שונות בהיסטוריה

מאת ראובן שבת

של ארץ ישראל

תלמידי קריית החינוך דרור

בנתניה, בחירבת שלאלה

הסמוכה לכרמל

צילומים: חן יובל

7

שיעור חופשי

>

נובמבר 4102