10 / 40
הברכה שבירכו אחת
האמהות ואחד האבות ערב
פתיחת שנת הלימודים את
הילדים העולים לכיתה
א' בבית הספר "משותף"
בתל אביב, העלתה דמעות
בעיניה של שלי זר ציון.
בבית הספר החדש בתל
אביב, ששמו מעיד על
כוונותיו, לומדים דתיים
וחילונים זה בצד זה. זר ציון, שמגדירה עצמה חילונית, היתה
בין ההורים שתיכננו את הטקס, שבו שולבו קטעים מהמקורות
לצד ציטוטים מהתרבות הישראלית. ואולם היא לא היתה
מודעת לרגש שברכת הכהנים עשויה לעורר עד שהאשה
והגבר שרו אותה יחד. בפעם הראשונה מאז נוסדה המסגרת
החינוכית החדשה, הרגישה זר ציון שמשהו מהחזון שביקשה
למצוא במסגרת החינוכית של ילדיה מתממש.
את הכניסה לכיתה א' ב"משותף" ציינו גם בשיר של יונתן
גפן, במשחקי אותיות, וגם בשיתוף הרגשות והציפיות מכיתה א'.
לסיום השמיעו את שירו של שלמה בר "אצלנו בכפר טודרה",
היאה להזדמנויות מעין אלה. על רקע הצלילים זללו הילדים
עוגיות מתוקות עם אותיות שמם. "מה שהיה כל כך מרגש בטקס
היא השפה", אומרת זר ציון, מנהלת מרכז תיעוד לאמנויות
הבמה באוניברסיטת תל אביב. "השפה לא היתה רק חילונית או
דתית, אלא בקלות רבה הכילה אלמנטים מכאן ומכאן. זו השפה
שכיוונו אליה: פתוחה יותר ומאפשרת לכמה קולות להישמע".
לזר ציון כמעט לא היו התלבטויות כשהחליטה לשלוח
את בנה לבית הספר החדש. "אנחנו מגדלים ילדים להיות
אזרחי העולם במאה ה־12", היא אומרת, "אבל חשוב לי לא רק
שהילדים יעשו רילוקיישן בקלות, אלא בעיקר שיהיו בני בית
בתרבותם. אני מרגישה שהחינוך הממלכתי דל מאוד והדלות
רק גוברת, ובעיקר מול טקסטים יהודיים. זו שפה בפני עצמה
שאם אתה לא גדל לתוכה, ואם היא לא הופכת להיות חלק
מהחשיבה שלך - אי אפשר להדביק את הידע הזה אחר כך".
הפוליטיקה של היהדות
בית הספר קם השנה, ביוזמת קבוצת הורים ולאחר מאמצים
רבים, כמסלול בתוך בית ספר קיים: בית הספר הממלכתי
"בבלי ירושלמי" בצפון הישן של תל אביב. כיום רק החטיבה
הצעירה - הכוללת מלבד כיתה א' (42 ילדים) גם גן מחולק
לשתי שכבות (ובו 52 ילדים) – צבועה בגוון המשותף, אך לאט
לאט צפוי המסלול להתרחב. פתיחת המסגרת התאפשרה רק
אחרי שההורים הצליחו לשכנע את עיריית תל אביב ומשרד
החינוך להקים בית ספר ממלכתי ברוח פלורליסטית. זה לא
היה קל, בייחוד בעיר הכי חילונית בישראל. נדרשו ארבע שנים
בתי ספר משותפים לחילונים
ודתיים תופסים תאוצה, והשנה
אף נפתח אחד כזה במעוז
החילוניות, תל אביב. מאחורי
התופעה המתרחבת עומדים
הורים שמתבוננים בדאגה על
הקיטוב הגובר בחברה הישראלית,
ומבקשים להכיר בזהות יהודית
שהיא רצף ולאו דווקא שחור
מאת תמירה גלילי
ולבן
יהדות בכל הצבעים
נובמבר 4102
<
שיעור חופשי
10