אתרוג | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 88

תשרי תשפ״ב 42 אלפיים ומאה שנותהתיישבות יהודיתבגליל ה עדויות על רציפות הישוב היהודי בגליל נמצאות לדברי סטפנסקי בשפע בבתי הכנסת העתיקים שנחשפו בבניאס, בטבריה, בצפת, בכפר נחום, בכורזים ובחוקוק, במצבות בתי העלמין בטבריה, בצפת ובבית שערים, בשרידי מצודות, בקברי צדיקים, במטבעות ובכתובות. "היה ישוב יהודי בגליל מתקופת המקרא ועד ימינו", הוא מדגיש התקופה הרומית צפון הארץ מוזכר במקרא כמקום מושבה של ממלכת ישראל, והדרום כמקום מושבה של ממלכת יהודה. מאז שממלכת ישראל לפני 733 נכבשה והוגלתה לאשור בשנת הספירה, ועד כיבוש החשמונאים בשנת לפני הספירה, הגליל היה מיושב 120 בעובדי אלילים. החל מתקופתו של יוחנן הורקנוס, בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו החשמונאי, החלו להגיע לגליל יהודים מדרום הארץ. בתקופת המלך ינאי, בשנות השבעים של המאה הראשונה לפני הספירה, הגליל כבר היה מיושב ביהודים, חלקם השתייכו לקנאים שהטיפו למרד בכובש הרומי, ביניהם יוחנן מגוש חלב. הם התכוננו למרד, בנו ביצורים בערים בגולן ובגליל, חצבו מערות מקלט במצוקים והתכוננו לעימות עם הצבא הרומי שנחת בעכו והמשיך מזרחה לגליל, מתוך הבנה ששם מתכנסים המורדים. הגליל נכבש, המורדים הוכנעו, ועם זאת הרומאים לא החריבו את היישוב היהודי בגליל. יהודים הוסיפו לחיות בגליל, ולאחר חורבן הבית בט’ באב בשנת שבעים לספירה, שארית הפליטה נדדה מהדרום לגליל. עדויות לתקופה נמצאות בשפע בשרידי המבצרים שנבנו על ידי המורדים בגמלא, ביודפת, בארבל ובמקומות נוספים. סטפנסקי מציע לטייל באתר יודפת, בגוש משגב ובגמלא. במוזיאון העתיקות בקצרין ניתן לראות ממצאים מקוריים שהתגלו בגמלא וכן סרט. במגדל (מגדלא) קיים בית כנסת עתיק מתקופת בית שני. למיטיבי לכת מוצע לטייל בצוק הארבל ובמערות שהתגלו בו. המרכז הרוחני היהודי בטבריה אחרי החורבן עברה הסנהדרין ליבנה, ומשם לצפון; לאושא שבעמק זבולון, לשפרעם לפני 120 "יהודים ישבו בגליל ברציפות מכיבוש החשמונאים בשנת הספירה עד ימינו" כך טוען המורה וחוקר העתיקות יוסף סטפנסקי ומציע לבקר באתרים ארכיאולוגיים שמהווים עדות לכך צילמו: אביהו שפירא, רפי קוץ | כתבה: רונית אנטלר , לפני 1482 אחת המצבות הקדומות בבית הקברות בצפת משנת גירוש ספרד