אתרוג | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 88

תשרי תשפ״ב 38 בתנאים טראגיים ואכזריים שאין להם תקדים בהיסטוריה האנושית... החברה ההונגרית לא הייתה רואה אירועים אלה מבלי להזדעזע – לו הייתה יודעת עליהם... אנו מאמינים ביושרה של האומה ההונגרית שלא תאשר השמדה של אנשים חפים מפשע... אם תחנונינו לא ימצאו אוזן קשבת, בקשתנו היחידה מהאומה ההונגרית היא שיסיימו את הגירוש ויביאו קץ לסבלנו כאן, כדי שניקבר בארצנו, מולדתנו". כותב הטקסט המצמרר הזה, המובא בפתח ספרו של הרטמן, הוא אחיה הבכור של אמו, הרב פביאן הרשקוביץ (ראו תמונה משפחתית). "הוא היה רב ניאולוגי (רפורמי) בעל השקפה ציונית", מציין הרטמן, "ובכל זאת, בשעה הנוראה שבה בוצעו הגירושים, האמין בעם ההונגרי ובמוסריותו, ואף ראה בהונגריה את מולדתו". ד"ר יהודה הרטמן הוא מתמטיקאי והיסטוריון, נולד בבודפשט אחרי מלחמת העולם השנייה, ומספר כי אמו, בת הקהילה האורתודוקסית, תהתה כל ימיה "איך ייתכן ישבנו בשלווה בבתי 1944 שבפברואר הקפה וביקרנו באופרה, איך לא ראינו שאנחנו עומדים על סף תהום?" הוא מספר כי שאלה זו הטרידה אותו כבר בילדותו ובספרו הוא מנסה לענות עליה. "רציתי להבין איך יצרו היהודים, והאורתודוקסים בתוכם, דימוי חיובי של הונגריה, וכיצד שרד הדימוי הכמעט אידילי הזה, למרות שהוא הלך והתרחק מהמציאות היומיומית. כיצד נוצרה הסימביוזה היהודית-הונגרית שבאה אל קצה בטרגדיה הנוראה שבאה עליהם בהפתעה, למרות שהתרחשה בשלבים האחרונים של המלחמה". האם יכול יהודי מאמין לאמץ את לאומיות ארץ מגוריו ההזדהות של היהודים עם המדינה והלאום ההונגרי מיוחסת בדרך כלל לזרם הניאולוגי-ליברלי של יהדות הונגריה. ד"ר הרטמן מראה בספרו "פטריוטים ללא מולדת: האורתודוקסיה בהונגריה מאמנציפציה לשואה" (האוניברסיטה ) המבוסס על עבודת 2020 , הפתוחה דוקטור שנעשתה באוניברסיטת בר אילן, כי האורתודוקסים היו שותפים להזדהות זו. התהליך החל במחצית הראשונה , כאשר הונגריה שאפה 19- של המאה ה לעצמאות לאומית ונזקקה לרוב הונגרי. "השלטון האריסטוקרטי-ליברלי הציע לכל המיעוטים בקיסרות ההבסבורגית ללמוד את השפה ההונגרית ותרבותה ולהזדהות עם שאיפותיה הלאומיות. היהודים נענו משפחתו של יהודה הרטמן. משמאל סבתו חנה עם ארבעת ילדיה, וביניהם אמו לאה, בילדותם. באמצע האח הבכור, לימים הרב פביאן הרשקוביץ בעיתון התורני "תל תלפיות" פורסמו פניות של חיילים אורתודוקסים ששירתו ביחידות שדה במלחמת העולם הראשונה וחיפשו מענה לסוגיות הלכתיות. שאלות בנושאי כשרות, קיום צומות בעת קרב, היעדר מגילת אסתר כשרה לפורים. בין היתר עלו שאלות כמו האם לכהן, שיש להניח כי הרג נפשות, מותר להמשיך ולברך את ברכת הכוהנים