אתרוג | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 88

תשרי תשפ״ב 37 מסביר הרטמן. "האנטישמיות נתפשה כתופעה חולפת ומיובאת מבחוץ, זרה למסורת ההונגרית. גם בתקופה שבין שתי המלחמות, כאשר התחזקה הברית נפגעו 1938- עם גרמניה הנאצית, והחל מ זכויותיהם בחוק, הם לא חשבו שנשקפת להם סכנה ממשית, והמשיכו להאמין שהשלטון יגן עליהם". קו זה של אמון נמשך למרבה האירוניה, גם בתקופת מלחמת העולם השנייה, עד הסוף המר כאשר גרמניה הנאצית פלשה . הרטמן מנסה 1944 להונגריה במרץ להסביר את האמון של היהודים במדינה, גם בתקופה זו, ביחס החיובי יחסית של השלטונות כלפיהם. "בתקופת מלחמת העולם השנייה, גם כאשר הונגריה הצטרפה למלחמה לצד , ניהל השלטון מדיניות 1941- גרמניה ב פנים עצמאית וסירב לדרישות הגרמנים לגרש את היהודים, בעיקר בשל תפקידם המרכזי בחיי הכלכלה. בידי היהודים היו מפעלים לייצור נשק ששירתו את הצבא ההונגרי, וכן מפעלים, מכרות ומוסדות פיננסיים. ההנהגה היהודית הניחה כי הונגריה לא תצטרף לפתרון הסופי, במיוחד כשתבוסת גרמניה באופק. גורלם היה טוב לאין שיעור מזה של אחיהם בארצות הסמוכות. הם סבלו מדחייה חברתית ומחוקים מפלים, אך לא נפגעו בגוף ובנפש, וייחלו לקצה הקרוב של המלחמה". האורתודוקסים בהונגריה לא השתלבו אמנם בכל תחומי החיים ולא לקחו חלק בעיצוב התרבות ההונגרית כמו הניאולוגים (רפורמים), אבל חשו הזדהות עמוקה עם המדינה והעם ההונגרי. גם הם הוסיפו להאמין כי "להם זה לא יקרה'" וגורלם יהיה שונה מזה של אחיהם יהודי אירופה ונרצחו. 1942- שגורשו למחנות החל מ קול קורא לעצור את הרצח , כאשר מאות אלפי יהודים 1944 בקיץ ברכבות 1944 הונגרים גורשו בקיץ למחנות, בסיוע השלטונות ההונגרים, ובתוך חודשיים בלבד נרצחו כחצי מיליון יהודים, פורסם "קול קורא לציבור הנוצרי בהונגריה" המתחנן בפניהם לעצור את הזוועה: "... עלינו לגלות לחברה הנוצרית כי מאות אלפים מיהודי הונגריה הועברו לחוץ לארץ ד"ר יהודה הרטמן בביתו ברחובות ד"ר יהודה הרטמן: "אמי, בת הקהילה האורתודוקסית, תהתה כל ימיה 'איך ייתכן ישבנו 1944 שבפברואר בשלווה בבתי הקפה וביקרנו באופרה, איך לא ראינו שאנחנו עומדים על סף תהום?' ניסיתי להבין כיצד נוצר הדימוי החיובי של הונגריה אצל היהודים, ומדוע הם הוסיפו להאמין כי השלטון יגן עליהם, גם כאשר המציאות הפוליטית השתנתה ומעמדם התערער"