אתרוג | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 88

תשרי תשפ״ב 36 יהודים אורתודוקסים התגייסו מרצון לצבא ההונגרי ה תגייסות יהודים אורתודוקסים לצבא ההונגרי לצד אוסטריה והצטרפותם לכוחות הלוחמים היו ביטוי לתחושת השותפות וההזדהות של היהודים עם העם והמדינה ההונגרית. התגייסותם נעשתה מרצון, מתוך אמונה שהונגריה היא ארצם ובדרך זו הם מוכיחים נאמנות למולדת ההונגרית. הרבנים עודדו את קהילותיהם להתגייס ולהפגין אומץ לב וגבורה בהגנת המלך והמולדת. מיד לאחר רצח יורש העצר ההבסבורגי ששימש עילה לפרוץ המלחמה, פרסם כתב עת תורני תפילה לעילוי נשמתו של פרנץ פרדיננד ורעייתו. רבים מהמתגייסים לצבא היו לוחמים. כשליש מקציני הצבא ההונגרי שנהרגו במלחמה היו יהודים. אחד הנושאים שהעסיקו את החיילים האורתודוקסים היה כיצד לקחת חלק בפעילות צבאית ומלחמתית, תוך הקפדה על שמירת מצוות. עדויות לכך מצא ד"ר יהודה הרטמן בעיתונות האורתודוקסית ובספרות השו"ת. בעיתון התורני תל תלפיות, שנכתב בכתב רש"י ועסק גם בבעיות הלכה אקטואליות, פורסמו פניות של חיילים אורתודוקסים ביחידות שדה שחיפשו מענה לסוגיות הלכתיות, ביניהן שאלות בנושאי כשרות, קיום צומות בעת קרב, היעדר מגילת אסתר כשרה לפורים. בין היתר עלו שאלות כגון האם לכהן, שיש להניח כי הרג נפשות, מותר להמשיך ולברך את ברכת הכוהנים. עיתון בשפת יידיש-דויטש דיווח על שלושה רבנים צבאיים שזכו לציון לשבח וקיבלו עיטור בצורת צלב עם סרט ועליו ציור הכתר, וכן מדליה כאות הוקרה על שירותם. עוד דווח על ועדה שהייתה ממונה על ניהול חג הפסח בחזית על ידי רבנים, וכן על הקמת מטבח כשר ששירת מאות חיילים, בעקבות תלונות של חיילים יהודים על מחסור באוכל כשר. האנטישמיות נתפשה כתופעה חולפת סיומה של מלחמת העולם הראשונה בתבוסה, המשבר הכלכלי, פירוק המונרכיה האוסטרו הונגרית והפיכת הונגריה למדינת לאום שאינה זקוקה עוד ליהודים ליצירת רוב הונגרי, מסמנת שבר ביחסים של הונגריה ליהודים. הימין השמרני נוצרי והאנטישמי התחזק והיהודים נתפשו עתה כ"הונגרים לא אמתיים". השתלבותם המוצלחת ושגשוגם הכלכלי בעשורים שקדמו למלחמה תוארו כ"השתלטות זרה על המולדת". תהליכים אלה לא ערערו את הביטחון של היהודים ולא פגעו באמון שלהם בארצם, ספר חדש "פטריוטים ללא מולדת" שכתב ד"ר יהודה הרטמן, עוסק בהזדהות של חוגים באורתודוקסיה בהונגריה עם המדינה, שאחד משיאיה היה החיילים שלחמו בצבא ההונגרי במלחמת העולם הראשונה, מתוך אמונה שבכך הם מוכיחים את נאמנותם למולדת. ברקע עמדה השאלה אם יהודי מאמין יכול לאמץ זהות לאומית של ארץ מגוריו צילם: רפי קוץ | כתבה: רותי גליק העיתון התורני "תל תלפיות" שפרסם פניות של חיילים בנושאים הלכתיים