אתרוג | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 88

תשרי תשפ״ב 35 דפנה ברק-ארז הסתמכה בפסק דינה על מגוון רחב של מקורות, ביניהם גם סוגיות תלמודיות העוסקות במידת מחויבותם של בני עיר אחת לחלוק את מימי המעיין היוצא מתחומם עם בני עיר שכנה. סוגיה תלמודית נוספת שהשופטת ברק- ארז דנה בה, היא מידת המחויבות של שבט נפתלי, אשר הכנרת נפלה בנחלתו, לאפשר את כניסתם של בני שבטים אחרים המעוניינים לדוג בכנרת. לאחרונה מינו בבג”ץ עוזרת משפטית מיוחדת לתחום המשפט העברי, ד”ר הילה בן אליהו, דבר המעיד על החשיבות הניתנת באחרונה למשפט העברי. לטענת ד”ר פורת שילוב בין המשפט העברי למשפט המודרני הכרחי כדי למלא בתוכן את הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. “כדי שאפשר יהיה לחזק את היסוד היהודי של מדינת ישראל, חיוני לחזק את יסודותיה הדמוקרטיים, וכן להיפך”, הוא אומר. בימים אלה הוא שוקד על כתיבת ספר בו הוא פורש תרומות שיכול המשפט העברי להציע לפסיקות עכשוויות של בג”ץ בתחום דיני הרווחה והזכויות החברתיות. במסגרת הפרויקט מנותחים פסקי דין בתחום דיני הרווחה והביטחון הסוציאלי, תוך עמידה על התרומה שהם יכולים להפיק מן התורה, חז”ל והפוסקים כדי להעשיר את החשיבה והפסיקה המשפטית שבפסק הדין. לדוגמה, בתחילת שנות האלפיים ביקשה ממשלת ישראל לצמצם באופן דרמטי את גמלאות הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי. בפני בית המשפט העליון עלתה השאלה, האם ועד כמה מדינת ישראל מחויבת מבחינה חוקתית לדאוג לרווחת השכבות החלשות. האם היא יכולה למשל לבטל את המוסד לביטוח לאומי ולהתנער מאחריותה לרווחת תושביה החיים בעוני? בית המשפט העליון קבע כי לכל אדם בישראל יש זכות חוקתית לקיום אנושי בכבוד, אשר הממשלה מחויבת לספק אותו. ד”ר פורת מצטער על כך שמקומה של המורשת היהודית נעדר לחלוטין מפסק דין זה, שכן פוסקי ההלכה התמודדו לא אחת עם רצונן של קהילות להתנער מאחריותן לגורל העניים. “שופטי בג”ץ יכולים היו לצאת נשכרים לוא היו מניחים על שולחנם את משנה תורה לרמב”ם ואת ספרות השו”ת, אשר הרבו לדון בשאלה עקרונית זו, ובכך להעניק שורש היסטורי ועומק רעיוני לדיונים המתנהלים בישראל של ■ .”21- ראשית המאה ה “פסיקות בג”ץ בנושאים כמו פתיחת חנויות בשבת יוצרות תחושה שהוא אנטי יהודי. התמונה מורכבת בהרבה. בג”ץ מעגן יותר את חירויות הפרט ועל כן נאבק בכפייה דתית. לצד זה, הוא שואב יותר השראה מן המשפט העברי בתחומים שבין אדם לחברו, ומעניק חשיבות לזכות לשם טוב, גם במחיר הגבלת חופש הביטוי” ד”ר בני פורת בשיחה עם תלמידים במכון לחקר המשפט העברי