אתרוג | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 88

תשרי תשפ״ב 33 הריבונית יכולה ליישם ברוח מצוות התורה מודלים מודרניים מקוריים של צדק חברתי שיהפכו אותה לחברת מופת המהווה מקור השראה לאחרים. לפי הגישה השנייה, ברוח גישת חז”ל, דיני השמיטה והיובל יפים כדינים אוטופיים שיש ללומדם, בעוד שמבחינה מעשית עדיף להסתפק בדוגמאות צנועות וישימות הדומות למנגנונים שפיתחו חז”ל במשך אלפי שנים בגלות. בהקשר זה מרתק למשל להשוות את דיניה של קופת הצדקה של הקהילה היהודית עם כללי המוסד לביטוח לאומי של מדינת ישראל. קווי הדמיון ביניהם רבים משניתן לצפות במבט ראשון. ד”ר פורת: “לא מדובר בעיניי בדילמה בינארית, ואפשר ליצור שילובים בין עולמות המקרא וחז”ל. ואכן כך מסתיים הספר, בקריאה ליצור שילובים וסינתזות ישראליים בין המודל המקראי ובין המודל החז”לי”. המשפט העברי במבחן הזמן , הוא בוגר החמ”ד, 48 ד”ר בני פורת, בן למד בישיבת ההסדר אור עציון ובישיבה הגבוהה מרכז הרב. את לימודיו לתואר ראשון השלים באוניברסיטה הפתוחה במדעי הרוח, והמשיך לתואר שני ושלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. כיום הוא מרצה למשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ומשמש כראש המכון לחקר המשפט העברי, וכסגן דיקנית הפקולטה. 1963 - המכון לחקר המשפט העברי הוקם ב על ידי השופט מנחם אלון, והפך למרכז ארצי ועולמי לחקר המורשת המשפטית היהודית. במכון עוסקים בהוראה ומחקר חברים, ביניהם חברי סגל, חוקרים 10- כ בגמלאות, וכן סטודנטים לתארים מתקדמים – דוקטורנטים ותלמידי תואר שני – המהווים את דור העתיד של חקר המשפט העברי. הבחירה להתמחות במשפט עברי נעשתה בהיותו תלמיד ישיבה במרכז הרב. “הוקסמתי מחלקיה המשפטיים של ההלכה בשולחן ערוך: ‘חושן משפט’ ו’אבן העזר’. שאלתי את עצמי כיצד אפשר לחבר ביניהם לעולם המשפט המודרני. את הגשר בין העולמות גיליתי כאשר עבדתי במשרד המשפטים עם פרופ’ נחום רקובר, מומחה למשפט עברי. במסגרת הפרויקט שלו ‘חוק לישראל’, השתתפתי בכתיבת סדרת ספרים המשווה בין החוק הישראלי לבין מקורות המשפט העברי, ועסקתי בעיקר בדיני חוזים ושליחות. הייתה זו תקופה מאירת עיניים להבנת הדומה והשונה בין החוק הישראלי והמשפט העברי, דבר הפותח אופקים חדשים הן להעשרת המשפט הישראלי מתוך אוצרות המשפט העברי הן להבנת ההלכה עצמה”. “אחד ההסברים להבדלים בין עקרונות הצדק החברתי של התורה וחז”ל הוא המציאות ההיסטורית השונה. בעוד התורה מתייחסת לחברה יהודית ריבונית ולכן דיני הצדק והרווחה שהיא מציעה שאפתניים, חז”ל מתייחסים למציאות של קהילות יהודיות הנאבקות על קיומן תחת שלטון זר, ולכן חזון הצדק צנוע יותר” ד”ר בני פורת