אתרוג | אב תש"ף | אוגוסט2020 | גליון 87

קומפוזיציה ולימודי טכנולוגיות מוזיקליות שמחברים בין המוזיקה ובין התפתחויות טכנולוגיות של העשור האחרון. במחלקה יש אולם קונצרטים ואולפן הקלטות, והיא מקיימת הרצאות וקונצרטים מגוונים למגוון הקהלים הנמצאים בקמפוס. אחד מפרויקטי הדגל הקהילתיים של המחלקה למוזיקה הוא “כלים שלובים”, תוכנית לימודים מוזיקלית שמיועדת ומעלה עם מוגבלויות. 21 למבוגרים בני גלבוע: “במקום לצאת לעבודה במפעל אפרורי, הם מגשימים חלום ובאים ללמוד אצלנו יום יום במשך שנתיים. הם כולם בעלי כישורים מוזיקליים והתוכנית מאפשרת להם להביא לידי ביטוי את כשרונם”. המסלול הוקם על ידי המחלקה למוזיקה, בשיתוף עם אקי”ם ישראל ועם משרד הרווחה. את התוכנית מנהלת רותי בלנק- רייניך, מטפלת במוזיקה וסטודנטית לתואר שני במחלקה החוקרת את “כלים שלובים” במסגרת התיזה שלה. “אנחנו עובדים עם תלמידי ‘כלים שלובים’ כדי שהם יוכלו לצאת לעבודה בתחום מוזיקלי שקשור לייעודם ולכשרונם. אחרי שחיפשנו מקומות תעסוקה כאלה ולא מצאנו, אנחנו מנסים “להמציא” מקומות עבודה כאלו, גם חלקיים. השנה מופיעה להקת “כלים שלובים” באירועים של האוניברסיטה ומחוץ לאוניברסיטה תמורת תשלום. בחודשים האחרונים הם הופיעו בפני נשיא המדינה שהתרגש מאוד והחמיא להם מכל הלב. הם מקבלים עוד ועוד הזמנות. זה אמנם אינו עיסוק מלא ורצוף אך הוא מאפשר למשתתפים להרגיש כאמנים שמתפרנסים מכישרונם. הרפרטואר של להקת “כלים שלובים” מגוון מאוד ונע בין שירי ארץ ישראל לשירי רוק מקפיצים. 14 בתוכנית “כלים שלובים” לומדים כיום אנשי צוות: 11 תלמידים ומלווים אותם סטודנטים מתנדבים, סטאז’רים מתנדבי ש”ש ופר״ח ועוד. גלבוע: “המחלקה מאמינה במעורבות בקהילה ולכן אנו יוזמים פרויקטים קהילתיים רבים. בחלקם הסטודנטים שלנו יוצאים החוצה ובחלקם הקהילה באה לבניין המוזיקה היפה שלנו. ■ הדלתות פתוחות”. “מוזיקה יהודית היא להיט” המנהל האמנותי של פסטיבל המוזיקה היהודית, ד”ר יובל רבין, משמש כמנהל בית שנה. רבין נולד בחיפה, התחנך כחילוני, למד 12 הספר היהודי בבאזל שבשוויץ באקדמיה למוזיקה בירושלים, עבד כמורה למוזיקה בבתי ספר דתיים וחילוניים שנה. הוא עבר תהליך של חזרה 22 בארץ, עד שנסע ללמוד בחו”ל ונשאר שם בתשובה במקביל לתהליך הגיור שעברה אשתו. בשהותו הממושכת בחו”ל למד על ההערכה הרבה שיש למוזיקה היהודית. “בחו”ל מוזיקה יהודית היא להיט. אנשים רוצים לשמוע מוזיקה יהודית וזה קורה בכל אירופה, במזרח אירופה ובמערבה, בכל מקום, כל מוזיקה יהודית - חזנות, מוזיקה חסידית, מוזיקה יהודית פרסית ועיראקית - היא נושא אטרקטיבי מהמעלה הראשונה. להיט תרבותי. רק בארץ רואים במוזיקה היהודית מוזיקה סוג ב’”. ההחלטה להביא לשינוי היחס למסורות המוזיקליות היהודיות בארץ התגבשה אצל ד”ר רבין לפני כתשע שנים, לאחר שקרא כתב יד של מלחין יהודי בלתי ידוע, שחשף לפניו את העושר של המוזיקה היהודית. לדברי ד”ר רבין, למרות שעולם הפופ הישראלי נחשף למוזיקה יהודית, רוב המוזיקאים שעוסקים במוזיקה יהודית “לא יוצאים מכותלי החממה המוזיקלית שמספק הקהל הדתי. נכון שיש פסטיבל כליזמרים בצפת, ויש פסטיבל פיוט בבית אביחי, יש תזמורת אנדלוסית ועוד, אבל בסופו של דבר מי שלא התחנך על ברכי המוזיקה היהודית לא חש בה בנוח”. פסטיבל המוזיקה היהודית, המפגיש מגוון מסורות מוזיקליות יהודיות כגון שירת הבקשות, חזנות אשכנזית, מוזיקה של יהודי אתיופיה ויהודי הקווקז, מבקש לתרום לגיבוש קהל מאזינים שיש לו היכרות עמוקה עם המסורות המוזיקליות השונות, שיהפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. ד”ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן למורשת קהילות ישראל המשתתף בהפקת הפסטיבל, מוסיף: “התפיסה שהמורשת של כל אחת מקהילות ישראל שייכת לכולם מנחה אותנו. מוטלת עלינו חובה להנגיש לציבור את אוצרות הרוח ממזרח וממערב. המוזיקה מקרבת בין בני אדם מתרבויות שונות, ממתנת התנגדויות ודעות קדומות, ודרכה אנו מעשירים את עולמנו בצלילים וביצירה”. המנהל המוזיקלי של הפסטיבל, ד”ר יובל רבין: “בכל אירופה אנשים רוצים לשמוע מוזיקה יהודית, במזרח אירופה ובמערבה, בכל מקום. חזנות, מוזיקה חסידית, מוזיקה יהודית פרסית ועיראקית, היא נושא אטרקטיבי מהמעלה הראשונה. רק בארץ רואים במוזיקה היהודית מוזיקה סוג ב’” אב תש״ף 35