אתרוג | טבת תש"ף | ינואר 2020 | גליון 86

דוד פישר בסטודיו שלו לעיצוב ואמנות יהודית בירושלים ומחנך בבית הספר היסודי דוגמא לבנים בירושלים ועסק בהכשרת מורים. מתחביב להנצחה , צעיר הבנים של משפחת 53 , דוד פישר פישר, הוא בוגר ישיבת אור עציון, מעצב גרפי במקצועו, ויחד עם אשתו נעמי מנהל סטודיו לעיצוב ולאמנות יהודית בירושלים. ההיחשפות לסיפורה של אמו שינתה את חייו. "העיסוק שלי אז בשואת יהודי רומניה הפך לאובססיה. ראיתי סרטים, חקרתי וקראתי ספרים בנושא. חשבתי איך לתעל את האובססיה לשואה למשהו יצירתי. באותה תקופה שבתי לתחביב ישן שלי, מגזרות נייר. עם הזמן מצאתי דרך לשלב את שני הדברים". ספר שכתבו מריה וקז'ימיר פיחוטקה "בתי כנסת מעץ" עורר את הדמיון של בני הזוג פישר. בני הזוג פיחוטקה היו אדריכלים פולנים שלאחר המלחמה אספו ממקומות שונים ברחבי פולין, תמונות ותוכניות אדריכליות של בתי כנסת שהיו עשויים עץ ונחרבו במלחמה. "התגבש אצלנו הרעיון ליצור מגזרות נייר מצילומי פנים של בתי כנסת שחרבו בשואה ולא נשאר מהם שריד. החלטנו לקרוא למיזם שלנו 'בתי הכנסת האבודים'. "מצאתי חומר בארכיונים שונים כמו ארכיון בית התפוצות וארכיון יד ושם. יצרתי קשר עם חוקרים מישראל ומפולין שמחזיקים ברשותם תצלומים של בתי הכנסת. חלקם צולמו על ידי פולנים שזיהו את ערכם האדריכלי והאמנותי. חלקם צולמו על ידי יהודים (כגון ש. אנסקי) שעסקו בתיעוד של התרבות היהודית בתחילת המאה הקודמת. התהליך הוא ארוך ומצריך שעות עבודה רבות. אני עוסק בזה כעשר שנים, ויצרתי מגזרות של בתי כנסת. בכל 25- עד כה כ פעם שיש זמן פנוי חוזרים ליצירה". את המגזרות יוצר דוד בדרך כלל מנייר נטול חומצה באמצעות סכין, ואת חלקי הנייר שנושרים במהלך הגזירה הוא אוסף ושומר בשקית קטנה אותה הוא מצרף ליצירה כ"זכר לחורבן". הספר בתי כנסת מעץ ששימש השראה לפרויקט "בתי הכנסת האבודים" טב״ת תש״ף 45