אתרוג | תמוז תשע"ט | יולי 2019 | גליון 84

ארון הספרים חוכמת היידיש בעברית עכשווית ובנימה הומוריסטית, רחל דביר, הוצאת משכל, עמ' 108 ,2019 רחל דביר נולדה וגדלה בירושלים בשכונת טלביה למשפחה ירושלמית חרדית שורשית אשר דיברה עברית מתובלת בביטויים ובפתגמים ביידיש. היא החלה את דרכה המקצועית בהיי-טק, הקימה ושימשה מנכ"לית של בית התוכנה "בשן מערכות" ובמקביל פיתחה קריירה כאשת עסקים וכיזמית ולאחרונה החלה להרצות על שפת היידיש. היא מעידה על עצמה שחוכמת היידיש שימשה אותה כמנהלת וכאם לשישה ילדים באמצעות ההומור, המחשבה היצירתית והחשיבה מחוץ לקופסה האופייניים כל כך לשפה זו. "ביידיש יש הומור והערכה לכל יום בחיים, לכל פירור של הצלחה, לכל מפגש של אהבה... היידיש עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. היא מכילה אוצרות שטרם נגלו לעיני העולם", כך אמר יצחק בשביס זינגר, בנאום קבלת פרס נובל לספרות . ואכן, השפה החכמה והמחויכת הזו עדיין פועמת 1978 בשנת בעוצמה באמצעות מטבעות לשון, פתגמים וביטויים שכל אחד מהם שווה אלף מילים. השיח הציבורי על שם המדינה, רבקה בליבוים, ,2018 , הוצאת יד בן צבי עמ’ 168 השם ישראל למדינה בה אנו חיים וגם מחוצה לה הוא מובן מאליו. וכך זה היה עם ההכרזה על שם המדינה בה' באייר תש"ח. ואולם בחודשים שקדמו להקמת המדינה התנהל שיח 1947 מכ"ט בנובמבר ציבורי נרחב על שמה של המדינה שבדרך – במכתבים למערכת, במאמרים בעיתונות ובמכתבים למוסדות. בספר מוצגות עשרות הצעות לשם המדינה שעלו בחודשים הללו – מיהודה וציון ועד עברייה והתקווה. נידונים בהרחבה השמות המרכזיים והדעות בעדם ונגדם, נפרסת השתלשלות העניינים שהובילה לקביעת השם ישראל, ונשאלת השאלה למי זכות הראשונים על השם. בחירת השם הייתה כרוכה בסוגיות עקרוניות ואידיאולוגיות, כגון היחס בין ישות מדינית לטריטוריה, בין יהודי התפוצות ליישוב העברי ובין תושבי הארץ היהודים והערבים. סוגיות אלו וכן ההיבטים הלשוניים הכרוכים בשמות השונים נדונים בשני הפרקים האחרונים של הספר. המאבק על דמותו של הר הזיכרון, מולי ברוג, סדרת פרשנות ותרבות עמ’ 500 ,2019 , יד ושם מחקר חלוצי המציע התבוננות רב-תחומית: היסטורית, חברתית, אמנותית ונופית בהר הזיכרון כ"מרחב מקודש" עבור החברה הישראלית. הספר מתאר את הלבטים והמאבקים סביב הקמתו, עיצובו ,)1996–1942( ומסריו של יד ושם כביטוי לקושי שהתעורר בארץ להנציח באופן ציבורי-ממלכתי טרגדיה שהתרחשה בגולה. עיצוב זיכרון האסון הלאומי כ"שואה וגבורה" יצר מתח תרבותי מרתק בין אופן הנצחת כלל הנספים, לבין הפרטיזנים ומורדי הגטאות שנפלו תוך כדי קרב ובינם לבין מושא הגבורה במולדת – חללי מערכות ישראל. לכל אלה ניתן ביטוי חזותי בהנצחה המוזיאלית והמונומנטלית בהר הזיכרון. המעקב אחרי השינויים שחלו במכלול ההנצחה ביד ושם והניתוח הסמיוטי שלהם, חושף את המהפך שחל בתודעת השואה בישראל, כך שיותר משקיבלה השואה משמעות מהישגי המדינה, היא מהווה כיום נקודת מבט מרכזית בפרשנות של התנהלותה. תוצאות המחקר חשובות לא רק למי שמתעניין במוזיאולוגיה ובהנצחת השואה, אלא גם לכל מי שמבקש להבין את מהות השינויים התרבותיים הגלובליים העוברים על החברה המערבית בכלל והישראלית בפרט ועל תפקידו של העבר ככלי להבנת המציאות. יד ושם - למי? היא מדינת ישראל שישה מבטים על חינוך, משה (קינלי) טור-פז, ידיעות ספרים, עמ' 376 משה (קינלי) טור-פז הוא איש חינוך. במשך שנים רבות עבד כמורה בבית ספר "פלך" וכמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, ניהל בית ספר תיכון בקיבוץ שדה אליהו, עמד בראש מינהל החינוך של העיר ירושלים (מנח"י) ושימש כמנכ"ל רשת החינוך של הקיבוץ הדתי. הוא נשוי לשלומית, אב לחמישה וחבר קיבוץ כפר עציון. זהו ספרו הראשון. ספר חובה לאנשי חינוך ולהורים, שבוחן את המורכבות של מערכת החינוך בישראל ומציע דרכים מעשיות לשיפור מהותי. כששואלים הורים מה הם רוצים שבית הספר ייתן לילדם, הם עונים: "שיהיה בן אדם"; כששואלים תלמידים מדוע הם באים לבית הספר, הם אומרים: "בשביל החברים"; וכששואלים מורים מה הם מבקשים לעשות בבית הספר, הם עונים: "ללמד". השוני בציפיות מכתיב אכזבה של כל אחד מהשותפים. החינוך זקוק למבט מורכב, רב- ממדי. בלא להביא בחשבון את כלל נקודות המבט, לא תצליח מערכת החינוך לתת מענה לעומס הציפיות המוטל עליה. "עיניים בגב – שישה מבטים על חינוך" בוחן את מערכת החינוך בשש עיניים: עין של תלמיד, של מורה, של הורה, של מנהל בית ספר, של מנהל מערכת החינוך בירושלים שהיא הגדולה בארץ, ובעין הצופה פני העתיד. כמו מבט על קובייה בעלת שש צלעות, זהו מבט המבקש להקיף את המורכבות של החינוך מכל צדדיו ולהציע דרכים מעשיות לשיפור ולשינוי עמוק. השילוב בין הזווית האישית לבין התובנות העקרוניות שזור בספר והופך אותו לחדשני ובעל ערך לאנשי חינוך, לאוהבי חינוך ולשותפים החשובים ביותר של מערכת החינוך – ההורים. ביידיש היו אומרים עיניים בגב תמוז תשע"ט 56