אתרוג | תמוז תשע"ט | יולי 2019 | גליון 84

כמה דימויים של המחנך ותלמידיו. דימויים אלו יכולים להעשיר את זווית המבט הרואה במעשה החינוכי וההוראתי שליחות ויעוד ערכי, ולא רק מקצוע ותו לא. 18 (א) מופת של מחנך, מצדיק הרבים: רב שמואל בר-שילת תיאור מאלף המובא בגמ' על ר"ש בר שילת: "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"(דניאל יב ג) - אלו מלמדי תינוקות. כגון מאן? אמר רב: כגון רב שמואל בר שילת. דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתא, א"ל: שבקתיה להימנותך? אמר ליה: הא תליסר שנין דלא חזיא לי, והשתא נמי דעתאי עלויהו: תרגום (לפי שטיינזלץ): כגון רב שמואל בר-שילת, מצא אותו את רב שמואל בר שילת שהיה עומד בגינה. אמר לו: (רב לרב שמואל) עזבת את נאמנותך? אמר את גינתי) =( לו: (רב שמואל לרב) הרי זה שלוש עשרה שנה שלא ראיתי אותה ועכשיו ג"כ דעתי עליהם (על תלמידי). יש המבקשים לכלול את ההתהלכות בגינה ביטוי לגישתו לאהבת התלמידים. שנה יש לו עניין לבחון מה קרה לגידוליו השונים. מה קרה 13 שהנה גם אחרי לזרעים שנזרעו, מה עלה בגורל השתילים הרכים, איך התפתחו הללו ונהיו לגידולים של ממש. לעומת זאת יש הרואים בטקסט את אי יכולתו של מחנך להתנתק מהרהורים על תלמידיו גם לאחר פרישתו: רב הופתע לגלות את שמואל בר-שילת בגינת ביתו, ולא בבית הספר עם התלמידים. מתברר שכל עוד עסק בהוראה, אי אפשר היה למצאו בגינת הבית, שכן היה מסור להוראה עד בלי די... זהו מופת של מלמד מסור. לא זו בלבד שבימי עבודתו אינו מתפנה כלל לעסקיו הפרטיים, אלא שגם שנים רבות אחר 19 כך עדיין ליבו נתון לתלמידיו. (ב) ומפורסם השימוש בדימוי של ההוגה בתורת ה' והמחנך לאילן מהמקרא "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו..וכל אשר יעשה יצליח."(תהילים א) ומהתלמוד הבבלי (תענית ה ע"ב): כי הוו מיפטרי מהדדי, אמר ליה: ליברכן מר. אמר ליה: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לאדם שהיה הולך במדבר, והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו. וכשביקש לילך, אמר: אילן אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין, הרי פירותיך מתוקין! - שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה! - שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא יהי רצון, שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך. אף אתה, במה אברכך? אם בתורה - הרי תורה. אם בעושר - הרי עושר. אם בבנים - הרי בנים. אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך... הנמשל הוא שלמרות שהאילן המבורך בכל טוב, אין עדיין בטחון כי פריו יהיה כמותו והוא זקוק לתנאי גידול טובים ולברכה, כך המחנך את ילדיו, הוא מטפל בהם כראוי ומקנה להם ערכים טובים, אך אין לו בטחון בתוצאות, ולכן זקוק הוא לברכה מרובה כדי לקבל תוצאה טובה. הדימוי לשתילים, לנטיעות ולגננים זוכה לשימוש רב אצל אנשי החינוך לדורותיהם. האדמו"ר מפיאסצנה ר' קלונימוס קלמיש שפירא שנספה בשואה, התפרסם . ר' קלונימוס מדגיש זאת בספרו חובת התלמידים: 20 במשנתו החינוכית הסדורה ואת הנערים אשר לפניהם יראו לנשמות גדולות אשר עודן באיבן, ועליהן להצמיחן ולהפריחן. גננים הם בגן ה' לעבדה ולשמרה. ...וכפי שבזרעי הצמח מצויים כל תכונותיו, וכל שנדרש לו הם תנאי גידול טובים, כך האדם, כל שצריך הוא לאפשר לו להוציא מן הכוח אל הפועל את כשרונותיו הרוחניים. אם יצליח המחנך לחדור לעולמו של הנער ולגלות בקרבו את קדושת ישראל שגנוזה בו, אז כשיגדל ויעמוד בזכות עצמו ילך בדרך התורה והמצווה ולא יסור ממנה. פינס אהב 21 הסופר מאיר שלו מרבה להשתמש בדימויים אלה ברומן רוסי: להשוות את החינוך לחקלאות. כשתיאר את עבודתו השתמש בביטויים "קרקע בתולה", "גפן סורחת", "צלחות השקאה", תלמידיו נדמו לו כשתילים, המחלקה כערוגה. ..."מירקין", המשיך בסערת נפש,"גם אם אינני איכר כמוכם, אף אני זורע וקוצר. הם הכרם שלי, המטע שלי, ... השוואה זו, של המחנך לגנן מחדדת את האחריות הגדולה של המחנך, ואת המקום שתופסת מלאכת החינוך וההוראה בעולמו. (ג) כוכבי האור של זלדה. אנו מבקשים לציין את חשיבות הדימוי של המחנך לכוכב. כשם שהכוכב מאיר את החשיכה בזוהר אורו, כך המורה מאיר את עיני תלמידיו וזורה אורות זוהרים המנהירים את הלימוד. שמואל בר שילת הוא מחנך למופת שיאה לו הכתוב ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. לומר לך שהמאפיין העיקרי של המחנך לדוגמא צריך להיות הצדקת הרבים, ההשתדלות לראות בכל דבר את האור שבו, בדומה לכוכבים שלעולם הם מאירים. בקשר לדימוי של המורה למאיר האור, נביא את דבריו של הסופר עמוס עוז : 22 על מורתו זלדה היא הייתה אהבתי הראשונה: אישה לא נשואה כבת שלושים, מורה - זלדה, גברת שניאורסון. עדיין לא הייתי בן שמונה וכבר היא שטפה את כולי והרעידה בי איזה מטרונום פנימי שעד אז לא זע ומאז עד עכשיו לא חדל. ווה אותה לנגדי בעיניים שעוד לא נפקחו. ַ הייתי מתעורר בבוקר במיטתי ומש הייתי מתלבש ואוכל חיש מהר, רק לגמור ולרכוס ולסגור ולקחת ולרוץ כבר ישר אליה. ראשי היה ניתך מרוב מאמץ לחבר ולהכין בשבילה כל יום דברי טעם חדשים ויפים שאותם אשגר אליה כדי שיביאו לי את אור מבטה וכדי שהיא תצביע הפעם עלי ותאמר הנה יש כאן בינינו הבוקר ילד אחד שטוף - אור . ... בחלום חיבקתי אותה והיא נשקה לי כמעט על מצחי. אור יקרות הקיף אותה 23 והאיר גם אותי, שאהיה ילד שטוף – אור. חתימה נמצאנו למדים ממקורות היהדות וממשנתו של מר רון, שכל אדם צריך לראות עצמו שליח הממלא את תפקידו וייעודו בעולם ועליו לשאוף לבצעו במקצועיות ובאופן המושלם ביותר. ראוי שכל אדם יראה עצמו כממלא תפקיד שנועד לו. למלאכת החינוך יוחסו דימויים חביבים שונים המחדדים את חשיבות המאמץ למלא את התפקיד באופן המקצועי והטוב ביותר. תודעת שליחות בתור שכזו כרוכה בהתלבטות גדולה בקשר למידת ההתאמה של האדם לתפקידו. אצל מנהיג ומחנך הדילמה קשה במיוחד והיא בגדר דיני נפשות. ולא די בתודעת שליחות של המורה כדי שיהיה ראוי למלאכתו, וכדי שזו לא תיחשב לרמייה חייב הוא לבוא לשיעור מתוך מוכנות מלאה ומודעות גבוהה לעריבות של הלימוד לחיכו של כל תלמיד זיקת המורה לתלמידיו מלווה בדימויים חביבים של גנן המטפח באהבה את גידולם של השתילים הרכים, והמאיר ככוכבים את עיני תלמידיו וזורה אורות זוהרים המנהירים את הלימוד. וראויים דבריו 24 ) לחתום עיון זה. 1785-1828( התובעניים של רבי אליעזר פאפו מלמדי תינוקות אם באמונה הם עושים מה טוב חלקם, שעליהם נאמר (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, אבל צריכה יגיעה רבה ושקידה מן הבוקר עד הערב, וחוששני שאין צדיק בארץ אשר יעשה מלאכה זו כתיקונה כדת מה לעשות ויהיה נקי נפשו מגזל רבים. *על פי דברים שנאמרו בבימת חינוך במכון ואן ליר בנושא: בין מקצוע ■ לשליחות .1989-1986 **ד"ר יעקב הדני שימש כראש מנהל החינוך הדתי בשנים מרצה בחוג לניהול במכללת ליפשיץ ובמכללת חמדת הדרום .54-71 . תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ח עמוד ב, וראו עיון ודיון בהרחבה: מאמו ר', בפי תהילתך 18 , כת"ע לתרבות חברה וחינוך, 24 . מתוך המסה של ברנדס יהודה: שמואל המורה המאושר, בתוך: פנים 19 149-150' ת"א,עמ 2003 אביב 241-, . ראו: וקס ר', להבת אש קודש, שערים לתורתו של...ספריית הגיונות מכללת הרצוג אלון שבות, תש"ע 20 262 12,201 ' ,כגו בעמ 1999 . מאיר שלו, רומן רוסי, הוצאת עם-עובד ת"א 21 329-330 2002 . עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך הוצאת כתר ירושלים 22 . גם הדימוי להדלקה ולאור אינם עניין למחנכים בלבד, ומפורסמת היא אמירתו של הרב קוק (הראי"ה) צריך 23 שכל אדם ידע ויבין שבתוכו דולק נר ואין נרו כנר חברו ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אורו ברבים ולעשותו אבוקה להאיר לעולם כולו." . פאפו, א. פלא יועץ- ספר מוסר(תשמ"ז) מכון הכתב ירושלים. והמשיך שם: שהרי אמרו בש"ס (ב"ב ח, ב) 24 שרב שמואל בר שילת הוה לה גנתא ולא חזא לה תלת סרי שנה. וכן אמרו (תענית כג, ב) על אבא חלקיה שהיה שכיר יום ולא השיב שלום כדי שלא לבטל רגע כמימרה ממלאכה של בעל הבית. ומי הוא זה נקי שלא ינום ולא יישן ולא יפנה אנה ואנה ויהיה רק עסוק במלאכתו כל היום. מי האיש הירא את דבר ה' וחושש לנפשו לבל יכנס חס ושלום בכלל ארור עושה מלאכת ה' רמיה (ירמיהו מח י), יתנה בפרוש עם הבעלי בתים שירשוהו לפקח על עסקי צרכי ביתו ולנוח ולישן מעט בימות הקיץ וכדומה כי היכי דתהוי לה הצלה פרתא, ולא יאמר עליו בנפשנו נביא לחמנו, כי מוטב לו לאדם שיהיה מוטל ברעב, וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. ועל כל פנים כל אשר בכחו לעשות יעשה, ואל יאבד רגע לבטלה, ויעמל בכל כחו בזעת אפו ללמדם להועיל. תמוז תשע״ט 55