אתרוג | תמוז תשע"ט | יולי 2019 | גליון 84

הגות תורנית ד"ר יעקב הדני** שורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו (רמח"ל, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו מסילת ישרים, פרק א') פתח דבר: במאמר זה נשתדל לעמוד על מקומם של שני המושגים שבכותרתו, ועל חשיבות הצבת ייעוד חינוכי של כל אדם מישראל, כדי שיראה בתפקיד חייו את ההיבט .) 1 הרוחני בעבודת ה' (בזיקה למשנתו החינוכית-הגותית של מר אברהם רון • בין העוסקים בחינוך רווחת הנטייה להגדיר את החינוך וההוראה כשליחות בעל חשיבות 2 ערכית, ויש הנוטים להדגיש את היות ההוראה תפקיד מקצועי ציבורית/לאומית. " שמות דגש על ייעוד, משמעות, בהקשר של אמונה שליחות • הגדרות למושג " פנימית ולא בציפייה לרווח אישי. • הגדרות למושג "תפקיד" בהקשר של עבודה, מדגישות את העיסוק למילוי משימה חשובה או לצורכי פרנסה. • דוגמת ה"שליחות", לאו דווקא בזיקה למקצוע ההוראה, המוכרת ביותר בדורנו, היא זו שהונהגה ע"י הרבי האחרון של חב"ד כדרישה מחסידיו להתמסר כשליחים (שלוחיו של הרבי ושלוחיו של מקום) למען הפצת היהדות והחסידות בכל מקום שיש יהודים. לשם כך הוקמו בתי חב"ד ברחבי העולם, המעניקים תמיכה וסיוע גשמי ורוחני לכל יהודי (וגם לכל יהודי שנקרה שלוחים. 5000- למקום). במשך השנים התרחב מפעל השליחות, המונה כיום כ • דוגמת התפקיד המוכרת, לאו דווקא בזיקה להוראה: רבבות, אם לא מאות אלפי עולים שהגיעו ארצה בשני העשורים הראשונים שלאחר קום המדינה, נאלצו להחליף מקצוע ולהסתגל למלאכות חדשות שנדרשו למלא, ללא כל קשר למלאכתם הקודמת. רבים מבעלי התפקידים קיבלו בהסכמה ואף באהבה את השינוי כי כך ימלאו את חלקם בבניינה של ארץ הקודש. כך תיאר . 3 את עליית אביו ארצה בתשכ"ב, הראשון לציון הרה"ג שלמה משה עמאר הי"ו וכך עשה אבי ע"ה, בעלותו ארצה בקיץ תשי"א כשהמיר את עבודתו כ"שליח בית הדין" הרבני בקזבלנקה במקוש ומעדר כעובד אדמה בקיבוץ מעין צבי). • על מקומם של שני ערכים מכוננים אלה בחיינו נודעת השפעה גדלה והולכת בעשורים האחרונים. בשוק העבודה מתרחשים שינויים עצומים, בגין חידושים טכנולוגיים המביאים לפתחנו את הקדמה ומייתרים אחוז גבוה מהמשרות. מקצועות רבים משתנים באופן קיצוני. רבים שהוכשרו לעשות מלאכה שהייתה נחוצה בעבר, נאלצו לעבור הכשרה ולהסתגל למלאכה חדשה. מקורות הפרנסה העיקריים בעולם העתיק, עבודת האדמה-החקלאות, לבשו צורה שונה לחלוטין. • אנו נמצאים על סף תקופה בה יפעלו כלי רכב אוטונומיים והחברה תזדקק להסבה מקצועית של רבבות רבות של נהגים, שלא יוכלו עוד להתפרנס מנהיגה שלא תהיה נחוצה. כמו כן מהפכה ביוטכנולוגית גדולה שבפתחנו עומדת לחולל שינויים עצומים בתחומים רבים, וזו תעצים את השתנות עולמנו לבלי הכר. ככל שהתפקיד יהיה במישור הטכני כך יגדל הסיכון להמשך קיומו, וככל שתפיסת התפקיד תהיה במישור החברתי, חינוכי או ערכי תגדל נחיצותו לחברה. על תודעת השליחות 20 אתייחס לנושא הנדון מזווית הראייה שלי בתפקיד שזכיתי לשמש בו במשך . הדעות שאבטא להלן 4 שנה כראש המכללה הדתית לחינוך ע"ש רה"מ ליפשיץ נסמכות על מקורות היהדות, אף שאינן נחלתה הבלעדית של התפיסה הדתית או של מסורת ישראל. מייסדי בית המדרש לא ראו בו המשך של תפיסת חינוך מודרנית שרווחה באותה תקופה "תורה עם דרך ארץ" אלא יצירה חדשה המתאימה לעידן התחייה הלאומית של עם-ישראל בארצו, ביטוי לכך נתן הרב קוק בחנוכת . 5 הבית, על "המזיגה" המיוחדת המתקיימת בתכניותיו הדתית-לאומית המאפיינת את החינוך הציוני דתי מראשיתו תודעת השליחות .1 ואת תנועת 'בני-עקיבא' ומפעליה אינה בהכרח פועל יוצא של ההכוונה החינוכית של המוסד המכשיר את המורים בחברה זו. למרות שהעומדים בראשו היו בין ראשי המשפיעים על מגמותיה החינוכיות של החברה. , "לך-לך ...אל הארץ אשר בשליחות מתחיל את דרכו אבי האומה, אברהם, אראך ...והיה ברכה" והוא מצווה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בעקבותיו, לשמור דרך ה' ולעשות צדקה ומשפט. גם בעיתות משבר, נסמכים על תודעת השליחות המשמשת מקור לחיים חוזר פעם אחר פעם על הביטוי כי יוסף ולתקווה להגיע למימוש יעדים גדולים. . 6 "למחיה שלחני אלוקים" במאמרו על הרב סולובייצ'יק . ביטוי מובהק להשקפה כוללת זו מביע 2 : 7 'שליחות' עצם היצירה, הלידה, מכילה בתוכה בהכרח את דבר "האדם נברא בתור שליח. מינוי השליחות. ...את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט- היחיד על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו לקיים את שליחותו, באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא בכוחו של האדם למלא את שליחותו. ...כאשר נגלה ה' אל משה, ובטרם הואיל משה לקבל על עצמו את השליחות, הוא טען "מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בנ"י ממצרים"?(שמות ג,יא), היינו, אין הוא יכול למלא את השליחות. אז אמר לו הקב"ה: משה, הרי זו טעות בידך, הסבור אתה, כי יש לך דין ודברים עם יחסי שליחות רגילה שב"חושן המשפט"? אני אשלחך אל פרעה, ואני עצמי אתחבא בגנזי ערבות, בגבהי שחקים....בשליחות זו השולח אינו עוזב את השלוח, אף לא לרגע אחד. "ויאמר כי אהיה עימך"...ממילא אסור לאדם לומר כי השליחות קשה עליו יותר מדי". יש בזאת אמירה עקרונית ורחבה, שהאדם באשר הוא (לאו דווקא יהודי) הוא שליח. כל אדם בא לעולם עם שליחות, עם יעוד אינדיבידואלי ובחירת מקצועו כמו גם דרך חייו צריכה לעלות בקנה אחד עם שליחותו זו. ממילא ברור שהמורה הניגש למלאכת ההוראה והחינוך עושה זאת (ובייחוד הוא, כפי שנראה מיד) בתור שליחות ולא רק כמקצוע גרידא. . מנהלו השלישי של החינוך הדתי בישראל ומעצב דרכו האידיאולוגית מר 3 העדיף להגדיר זאת כתפקיד במאמרו על התפיסה הכוללנית: 8 אברהם רון ...מקובל על המחנכים הדתיים שיש לחנך כל אדם לעמדה דתית כוללנית, (הטוענת להתפשטות התייחסות דתית על כל המציאות). יש הרואים את התביעה הכוללנית כנובעת מן הנתונים ויש הרואים אותה רק בבחינת תפקיד. כלומר לא הדברים כשהם לעצמם קובעים את יחסך אליהם אלא יחס זה נתבע ממך כתפקיד המוטל עליך ללא קשר עם אופים של הדברים שאתה עוסק בהם. בדומה להשקפה של הרב סולובייצ'יק רואה גם מר רון את בין קבלת שליחות למילוי תפקיד* . אברהם רון- תר"פ – תשס"ה. מנהלו השלישי של החינוך הדתי בישראל תשל"ז- תשמ"ה. 1 , על השיח הרחב בנושא, וכי יש הרואים במקצועיות 2003 . ד"ר יואב סילברט מצביע במאמרו ב"פנים", אביב 2 של ההוראה תפיסה שונה מזו של ההוראה כשליחות חינוכית. . ...שאבא ע"ה עבד בארץ בקרן קיימת לנטוע עצים על ההרים הגבוהים, ולמות גילו המתקדם, היה שמח 3 ואומר ב"ה אנו נוטעים עצים בא"י, וכשהיה שב הביתה לא נח לא שקט אלא עיבד את הגינה סביב הבית בפרדס חנה, ונטע בה עצי פרי מכל המינים והסוגים, וכשהיה רואה פירות או ירקות מגידולי הארך גדולים ויפים, היה מנשק אותם בדמעות שלך גיל ושמחה, ושונה ואומר הם מפירות ארץ ישראל.(ברכת אליהו ויקרא, שיא). .1920- . לפנים "בית המדרש למורים מזרחי", שהיה החלוץ בהכשרת המורים הדתיים בארץ ישראל משנת תר"פ 4 , ועל "המזיגה"-בתוך: שינובר צ' 91 . על כך עמדתי במאמריי "בכל דרכיך דעהו"- מים מדליו תשס"ז 5 .182 (עורך),העגלה השלישית, נחלים תשס"ט פעמים חוזר הפועל ש,ל,ח בפרשות על יוסף בספר בראשית, וכגון: מה,ז: 27 . הרב יוסף צבי רימון מציין כי 6 י ִ נ ֵ ח ָ ל ְ שׁ ִ יּ ַ ם: מה, ח: ו ֶ יכ ֵ נ ְ פ ִ ים ל ִ -לֹה ֱ י א ִ נ ַ ח ָ ל ְ ה שׁ ָ י ְ ח ִ מ ְ י ל ִ ה כּ ָ נּ ֵ י ה ִ ת ֹ ם א ֶ תּ ְ ר ַ כ ְ י־מ ִ ם כּ ֶ יכ ֵ ינ ֵ ע ְ ר בּ ַ ח ִ ל־י ַ א ְ בוּ ו ְ צ ָ ע ֵ ל־תּ ַ ה א ָ תּ ַ ע ְ ו י ִ ה כּ ָ נּ ֵ י ה ִ ת ֹ ם א ֶ תּ ְ ח ַ ל ְ ם שׁ ֶ תּ ַ ה לֹא־א ָ תּ ַ ע ְ ה: ו ָ ל ֹ ד ְ ה גּ ָ יט ֵ ל ְ פ ִ ם ל ֶ כ ָ יוֹת ל ֲ ח ַ ה ְ ץ וּל ֶ ר ָ א ָ ית בּ ִ ר ֵ א ְ ם שׁ ֶ כ ָ שׂוּם ל ָ ם ל ֶ יכ ֵ נ ְ פ ִ ים ל ִ -לֹה ֱ א ם. ִ י ָ ר ְ צ ִ ץ מ ֶ ר ֶ ל־א ָ כ ְ ל בּ ֵ שׁ ֹ יתוֹ וּמ ֵ ל־בּ ָ כ ְ דוֹן ל ָ א ְ ה וּל ֹ ע ְ ר ַ פ ְ ב ל ָ א ְ י ל ִ נ ֵ ימ ִ שׂ ְ י ַ ים ו ִ -לֹה ֱ א ָ ה .9-27 1996 . ימי זיכרון, ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים 7 תמוז תשע״ט 53