אתרוג | תמוז תשע"ט | יולי 2019 | גליון 84

לסביבה הירושלמית, ואם מבחינת הצורה והנראות של התערוכה שמשתמשת בחלונות של הגלריה כעיניים הפונות אל הרחוב ומאפשרות לעוברי האורח לראות את האמנות ולהרגיש שהיא מתקשרת איתם". אריה וחתולה התערוכה הראשונה שאצרה אביטל בביתא נקראה "אריה וחתולה" והיא עסקה בשתי חיות שמסמלות שני מצבי קיום ישראליים וירושלמים: האריה סמל העיר והעירייה, תמיד מופיע כזכר, מסמל לאומיות, הוד וחשיבות, ולעומתו החתולה שבירושלים, תמיד מופיעה כנקבה, ומסמלת את חיי היומיום שבעיר, על כל תושביה שחולפים בכיכר החתולות. בתערוכה הוצגו סדרת פסלים של סובר לרנר שנקראו "חרצולים" - חתולים שכל אחד מהם התחקה אחר פוליטיקאי אחר. החתולים הוצגו על ספסל עץ בחלון הראווה ואנשים רבים עצרו, הציצו וניסו לזהות מי הפוליטיקאי שמגולם בכל חתול. בתערוכות הבאות ניסתה אביטל לבחון את האופן שבו אפשר להציג עירוניות בשפה אמנותית חזותית. בתערוכה "ריאה ירוקה" שולבו מיצב מונבט של מריה צ'חנוביץ שהשתמש באור מהחלון לצמיחה של הנבטים בפסל, לצד ציורי שמן של האמנית הירושלמית מאיה ישראל. "בכל התערוכות יש דיאלוג בין אובייקט כלשהו לסביבה העירונית", אומרת אביטל. בתערוכה "מתאר" הוצגו צורות המייצגות את העיר המופיעות ביצירות אמנות של ארבע אמניות ואמן אחד. "הייתה תחושה חזקה שהגלריה מהדהדת את מה שקורה ברחוב", היא מספרת. לפני מספר חודשים הצטרפה ביתא למיזם בו שיתפה ARTBNB אירוח אמנים שנקרא פעולה עם שני מרכזי אמנות בירושלים. לביתא הגיעו אמנים בינלאומיים מארה"ב, פולין, פורטוגל וספרד שגרו עם ששה אמנים ישראליים במשך שבועיים, ויצרו יחד עבודות אמנות במרחב הציבורי הסמוך לביתא. חלק מהעבודות סדנת עץ קהילתית שמתאכסנת בביתא תמוז תשע״ט 51