אתרוג | תמוז תשע"ט | יולי 2019 | גליון 84

ועברה תהפוכות שונות, שוד 1956- ב קברים ורעידת אדמה. במערה שנמצאת בלב שכונת רחביה השקטה נמצאו כתובות, שברי כלים, חפצים, וגם חריטות וציורי פחם שעם חשיפתם ותיעודם נמחקו ואבדו. שני אמנים, שיר רז ותום עזריה, שהיו אז סטודנטים במחלקה לצילום בבצלאל, שכרו דירה בבית ליד קבר יאסון ובמשך תקופה ממושכת התעמקו בחקר האתר, כולל טקסטים שנכתבו עליו וצילומים שנעשו במקום לאורך השנים שעברו מאז התגלה. תוך כדי חקר האתר העלו האמנים שאלות שהפכו למיצב שנע על ציר הזמן והמקום, מההווה דרך שנות החמישים והשישים אל דימויים וסודות שנקברו בימי הבית שני. אמנות עם יראת שמים אביטל נאור וכסלר, המנהלת האמנותית ואוצרת גלריית ביתא, רואה באוצרות תחום אמנותי בפני עצמו: "האוצרות כוללת בניית קונספט לתערוכה, מפגש וליווי של אמנים בתהליך היצירה, מחקר, כתיבה, הצבה ועיצוב בחלל והנגשת האמנות לקהל הרחב. כל אלה חוברים ליצירת חוויה כוללת של מפגש מדויק עם אמנות בחלל הגלריה". אביטל היא בוגרת המחזור הראשון של אולפנת אמונה לאמנויות, ומאמינה שניתן לשלב בין יראת שמים ושמירת גבולות ההלכה לבין תרבות ואמנות. "נולדתי בירושלים, גדלתי בקטמון הישנה למשפחה דתית ציונית ופלורליסטית", היא מספרת. "כתלמידת המחזור הראשון של האולפנה לאמנויות הראשונה מסוגה בארץ, הייתי חדורת תחושת חלוציות והרבה מחשבות אידיאליסטיות על האפשרות ליצור תרבות רחבה שנאמנה לערכי היהדות. "גדלתי בבית מאוד מחויב לתורה ולדעת, שהיה בו גם חינוך לאמנות ולתרבות. אבי, בנימין זאב וכסלר, עבד שנים רבות במכון שטיינזלץ ואחר כך ביד יצחק בן צבי כסגן מנהל המכון לחקר ארץ ישראל וישובה ובתפקידם נוספים. איש ירא שמים, הלכתי, צמא דעת ופתוח. "אמי הייתה אחות ראשית בבית החולים הנסן למצורעים שהיה ממוקם בשכונה שלנו, היום הוא משמש כמרכז לעיצוב וטכנולוגיה. בניין יפהפה ומיוחד שהיינו מגיעים אליו הרבה גם כאשר אנשים עוד פחדו להיכנס פנימה מפחד הצרעת. כשהייתי בחורה צעירה היה לי סטודיו לציור בקומה העליונה של בית החולים והגעתי אליו פעם פעמיים בשבוע. "אחרי השירות הלאומי בסוף שנת המדרשה ניגשתי למבחני הקבלה במחלקה לאמנות בבצלאל. אחרי המתנה, קיבלתי תשובה חיובית אבל זו הייתה תקופה שכמעט לא היו דתיים בבצלאל והחלטתי לא ללמוד שם. הרבה שנים נשארה לי המשאלה ללמוד בבצלאל והיא חיכתה לעת הנכונה". אביטל נרשמה ללימודי תולדות האמנות באוניברסיטה העברית ובמקביל המשיכה ללמוד ציור והדפס במסגרות פרטיות, התחתנה והקימה בית עם חמישה ילדים בכפר עציון, ולמדה רפואה אלטרנטיבית. כשילדיה גדלו קצת, קיבלה החלטה להמשיך להתמקצע בתחום האמנות ולהגשים את החלום הישן ללמוד בבצלאל. היא נרשמה ללימודי התואר השני בתוכנית למדיניות ותיאוריה של האמנויות ותקופת מה עבדה כאוצרת עצמאית. "עבורי אוצרות זה תהליך יצירתי-אמנותי שיש בו מקום להרבה חלקים באישיות שלי, מהתנוצצות של רעיונות, יצירת קשר, ליווי והתעמקות בתהליכי היצירה של האמנים, דרך הפקה וארגון אירועים מלווים, ועד תיווך של אמנות עכשווית שנתפסת לפעמים כמנותקת לקהל הרחב, כך שהיא תהיה נגישה, מובנת ומעוררת. זה תפקיד שבמהותו הוא יצירת חיבורים". לפני כשנה מונתה אביטל לאוצרת הגלריה במרכז ביתא ומאז היא שוקדת לעצב את אופייה הייחודי. "אני מאמינה שאמנות שנוצרת בהקשבה ובהתאמה לחלל משפיעה יותר על העין ועל הלב, לכן הרבה מהתערוכות בביתא נוצרות במיוחד למקום ומותאמות אליו. אם בנושאים שמתאימים מבט על התערוכה ״שודדי קבצים״ בחלל הגלריה הפונה לרחוב תמוז תשע"ט 50