אתרוג | תמוז תשע"ט | יולי 2019 | גליון 84

מאלי מדגיש ש"ניגון ירושלמי" שואף לבטא "את המפגש שיש בעיר הזאת, בין קודש לחול, בין מזרח למערב, בין עמים ותרבויות שונות. לתת צליל לשמחת המפגש, לעושר הזה שיש בירושלים, להרגיש שלא רק קונפליקט ומלחמה יש בה אלא גם השראה גדולה ותקווה עתיקה". המקורות למוזיקה של הלהקה הם לדבריו "פיוטים ומלודיות עתיקות, שירה עברית עתיקה, מזמורי תהילים, פיוטי משוררי ספרד וניגוני חסידים". חברי ההרכב מנגנים על כלים עתיקים: קמנצ'ה, עוּד סנטור וסאז. במשך השנים היקף ההופעות התרחב ועבר מירושלים לרחבי הארץ ולעולם. ההרכב הוציא שני אלבומים, והקליט פרויקט מוזיקלי סביב ספר תהילים המתגבש בימים אלה. האלבום הראשון מאופיין בסאונד אינטימי המחבר שירה ארצישראלית מודרנית עם מלודיות מוכרות, כגון הפיוט "אל נורא עלילה". באלבום השני ניכרת השאיפה לגבש שפה שירית חדשה: "לעמוד על שפת היום, ולדבר בשפת היום, שפה של אור ירושלמי". ההרכב הוקם לפני עשר שנים ואין לו סולן. כל אחד מהנגנים הוא יוצר עצמאי שמוביל הרכב ואנסמבל משלו. מאלי: "כשאנחנו יחד, אנחנו יוצרים יצירה משותפת, שירת רבים. כל אחד מחברי ההרכב מביא את הטעם שלו, מילים, מנגינות, מוטיבים מוזיקליים, וכך נולד ההרכב. גם הקהל אוהב לראות דינמיקה, שיש בה תנועה בין הנגנים, הקשבה ונתינת מקום. החיבור האמתי בין היוצרים באנסמבל הוא אולי זה שהביא לכך שלאורך כל הדרך אף נגן לא עזב או התחלף”, אומר מאלי. מוזיקאים בעתיקות עיר דוד משה שלו, שותף ל"ניגון ירושלמי" מראשית דרכו, מספר: "זה התחיל כקבוצה שנפגשה בעיר דוד למפגשי לימוד, נגינה וסיורים עם הלל מאלי, שהוא מדריך וחוקר של ירושלים הקדומה. מאלי חיפש "ניגון ירושלמי" בהופעה. מימין לשמאל יאיר אופי, שלמה אילן קינן וד"ר הילל מאלי ד"ר הילל מאלי, מייסד "ניגון ירושלמי": "ההרכב שואף לבטא את המפגש שיש בעיר הזאת, בין קודש לחול, בין מזרח למערב, בין עמים ותרבויות שונות. לתת צליל לשמחת המפגש, לעושר שיש בירושלים, להרגיש שלא רק קונפליקט ומלחמה יש בה אלא גם השראה גדולה ותקווה עתיקה" תמוז תשע״ט 43