אתרוג | ניסן תשעט | אפריל 2019 | גליון 83

הטור הפותח לעורר את השאיפה והרצון לדעת בליל התקדש חג חרותנו אנו יושבים סביב השולחן עם בני ביתנו, ומקיימים את מצוות סיפור יציאת מצרים. חז”ל אמרו: “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”. יציאת מצרים איננה רק יום השחרור הלאומי אלא, באופן מעמיק יותר, הוא יום ההולדת שלנו. ביום זה נולדנו, לאחר צירי לידה קשים – מכות מצרים. נולדנו פיסית אך גם רוחנית. ביציאת מצרים נוצרה גם נשמתנו עם כל הסגולות האלוקיות שבנשמת העם. אנחנו איננו “מצרי משוכלל” אלא משהו שונה בתכלית – “כי חלק ה’ עמו”. את חגיגת “בר המצווה” עשינו בהר סיני, עליו קיבלנו את התורה, המבטאת את אופי נשמתנו הלאומית. בכל שנה ושנה אנו נולדים מחדש ממש ומתעוררות בנו אותן סגולות אלוקיות המיוחדות לנו. ארבעה בנים מפורטים בהגדה, ולכל אחד מהם אישיות שונה ומיוחדת. ההגדה מבקשת לפתח דיאלוג עם כל אחד מהבנים, המייצגים פסיפס של העם. עם כל בן ברמתו ובשפה השכלית והרגשית אותה הוא מבין, כך ניתן למצוא את המסילה הנכונה ללבו של כל “בן” כזה, על מנת להבטיח את המשכיות עם ישראל. הרב סולובייצ’יק זצ”ל מלמד אותנו יסוד דידקטי מרכזי: “ההגדה עושה שימוש בדו שיח של שאלות ותשובות, שהוא אחד האמצעים היעילים ביותר לעודד את השתתפות הילדים ואת רצונם ללמוד”. ומוסיף הרב: “היא מתחילה בארבע הקושיות, ויתר חלקי ההגדה מכילים את התשובות. יש לעודד את הסקרנות האינטלקטואלית לדעת ולהבין, ולעודדם לשאול שאלות. כל ההיסטוריה היהודית אינה אלא תהליך ממושך של דרישתנו את ה’, ואנו רוצים שילדינו יקחו חלק בדרישה הזאת, על ידי שאלותיהם הפונות אל המורה שבפנימיותו של כל אחד מאתנו, הסקרנות והלהיטות לדעת הם תנאים מוקדמים לכל לימוד אמת. צריך לעורר את השאיפה ואת הרצון לדעת, ושיטת השאלות משמשת כלי יעיל לכינון יחסי גומלין בחינוך”. נאמץ לנו מחנכי החמ”ד יסוד חשוב זה מההגדה של פסח בתהליכי ההוראה והלמידה, ובזה ניטיב את המעשה החינוכי להגדיל תורה ולהאדירה. אנשי הוראה יקרים, אנו נמצאים בחלק השני של שנת הלימודים ומתקרבים לסיומה. בואו נחשוב לעצמנו אלו מצברים מלאנו? אלו עוצמות אנו לוקחים עמנו כדי להשאירן בקרב תלמידינו? ובעיקר, איך נאמר הכול מהלב? יהי רצון שכל מחנכי ישראל ומשפחותיהם יהנו מחג פסח כשר ושמח, יהי רצון שעם ישראל יזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן. גד דיעי מ”מ מזכ”לית הסתדרות המורים מעמד המורה ובחינות המיצ"ב מאבקנו על מעמד המורה הוא מאבק מקצועי מתמשך, הכולל לא רק נושאי שכר ותנאי עבודה אלא גם נושאים פדגוגיים עקרוניים. דוגמה בולטת לכך הוא המאבק שאנו מנהלים בחודשים האחרונים בנושא בחינות המיצ"ב, שלשמחתנו הסתיים בניצחון ערכי וחינוכי, בעל השלכות מרחיקות לכת. תחילת המאבק כזכור, בהודעה של משרד החינוך לפיה בגלל פגיעה בטוהר הבחינות מצד מנהלי בתי הספר, היה עליו לגנוז את פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב באנגלית ובמתימטיקה בכיתות ה'. לטענת המשרד, מנהלים יצרו מצג שווא של הישגים חיוביים, על ידי הוצאת תלמידים חלשים והגדלה בלתי מוצדקת של אחוז הזכאים להקלות בבחינות. הציבור הזדעזע אולם המנהלים מיהרו להוכיח שאין כל בסיס לאשמה שייחס להם משרד החינוך. המנהלים הוכיחו שלמשרד יש שליטה במנגנון הזכאות להקלות והיה לו מספיק זמן להיערך לגידול באחוז הזכאים להקלות. הסתדרות המורים נכנסה לעובי הקורה באורח מיידי ונחרץ. שיגרנו מכתב לשר החינוך שבו טענו כי מדובר בהכפשה חסרת אחריות של ציבור מנהלי בתי הספר, שמנהיג את המערכה ביושרה ובנאמנות של המנהלים, תוך יצירת תדמית שלילית לציבור זה באמצעות כותרות שליליות בעיתונות "מבלי שהבאתם ולו בדל מידע התומך בטענותיכם או מוכיח כי ביצעתם פעולות לאמת את המידע שאתם טוענים שקיים ברשותכם". בהמשך אף נקטנו בצעדים ארגוניים והודענו שלא נשתף פעולה עם מבחני המיצ"ב. תגובתנו הניעה שיח ציבורי שהלך והתרחב על עצם ערכן של בחינות המיצ"ב. חברינו המנהלים הבהירו שוב ושוב שכתוצאה מפרסום תוצאות המיצ"ב ברמה הבית ספרית, הפכו הבחינות מכלי פדגוגי לאיתור קשיים, לכלי הרסני שפוגע במערכת, מסייע לניגוח מנהלים, יוצר תחרות בלתי הוגנת בין בתי ספר, וגורם להזרמת משאבים להכנה לבחינות המיצ"ב במקום להשקיע אותם בחינוך ובהוראה. לקראת הדיון בבית הדין לעבודה, משרד החינוך הצטרף לעמדתנו בנושא התופעות השליליות של פרסום תוצאות המיצ"ב, והודיע כי ינקוט צעדים לביטול חובת הפרסום שנקבעה על ידי בג”ץ. בית הדין לעבודה חייב את המשרד להקים ועדה שתבחן את מבחני המיצ"ב וארגוני ההורים הצטרפו להתנגדות למיצ"ב. במבחן הראשון שהתקיים בתחילת חודש מרץ נרשמו בישובים רבים שיבושים במבחן כתוצאה מאי התייצבות של ילדים למבחן. כולי תקווה כי הזעזוע שחשו נציגי ראמ"ה ומשרד החינוך, יוביל אותם לבחון את הנושא לעומק ולמצוא דרכים חלופות לבצע הערכה ומדידה של הנעשה בתוך כותלי בתי הספר. יפה בן דויד מזכ”לית הסתדרות המורים ניסן תשע"ט 2