אתרוג | טבת תשעט | דצמבר 2018 | גליון 82

בנתיבי הספר העברי מנהיגות חינוכית בגיל הרך ארי בין העולמות פרופ' מרים מבורך, ,2017 , מכון מופת עמ׳ 181 הספר המבוסס על עבודות סיום של סטודנטיות לתואר שני במכללת לוינסקי לחינוך. המחברת מביאה ציטוט נרחב מפי מוסמכת תוכנית התואר השני בחינוך לגיל הרך, בו היא מבטאת את תחושותיה כלפי המקצוע בו בחרה: "אני מתעוררת כל בוקר עם תחושת דחף ודריכות לחולל שינוי ולו הקטן ביותר, ואפילו אם יהיה זה עבור ילד אחד בלבד. תחושה זו נוטעת בי כוח ונותנת משמעות אדירה לעבודתי. אני מרגישה שיש לי המון כוח והשפעה על האנשים הצעירים שאני פוגשת יום יום, ותחושה זו גוזרת עליי לחשב את צעדיי באחריות יתרה על מנת לאפשר להם לגדול ולצמוח בסביבה מכבדת, מאפשרת ומעצימה". מחברת הספר עוסקת בשאלות עקרוניות של מנהיגות חינוכית בגיל הרך. היא טוענת כי העובדה שמערך החינוך בגיל הרך בישראל מורכב בעיקר ממוסדות חינוך קטנים ואוטונומיים, מאפשרת למנהלת הגן כר נרחב של פעילות ני הולנית וארגונית בנוסף לפעילות החינוכית פדגוגית. בתפקיד זה, השונה מהותית מתפקיד המורה בבית הספר, המחנכות בגיל הרך (גננות המנהלות כיתות גן) מובילות צוות ויוצרות קשר בין הגן לקהילה שבה הוא ממוקם, ובכך הופכות למנהיגות חינוכיות, מבלי להיות מודעות למעמדן ולהשפעתן הגדולה על הקהילה. על בסיס מחקרים נערך בספר דיון בסוגים שונים של מנהיגות במערכות החינוכיות בגיל הרך. נחשף בו עולמן המורכב של מנהלות הגנים, המעונות, החטיבות הצעירות ומחלקות החינוך לגיל הרך בחינוך הקיבוצי והכפרי. האחריות המונחת על כתפיהן יוצרת עומס רב, אך עם זאת מאפשרת להן לצמוח ולהצמיח את הסביבה שבה הן פעילות. הספר תורם להבנת גוף ידע חשוב, מחקרי ופרקטי של ניהול חינוכי בגיל הרך, ומאפשר למנהלות מערכות חינוכיות בגיל הרך להתוודע לכיווני חשיבה ועשייה של מנהיגות חינוכית. פרופסור מרים מבורך היא ראש בית הספר ללימודי התמחות מקצועית וראש התמחות "מחקר והערכה" במכון מופ"ת. בעבר כיהנה כנשיאת מכללת לוינסקי לחינוך וכיום משמשת כמרצה במכללה. מחקריה עוסקים במודלים מנטליים של הוראה ולמידה, בהתפתחות פרופסיונלית של מורי מורים, במנהיגות בגיל הרך ובתהליכי שינוי בהכשרת מורים. סיפור חייו ומשנתו של הרב אריה בינה, אביעד הכהן, ידיעות 528 ,2018 , ספרים עמ' הרב אריה בינה ז"ל, שכונה ר' אריה, מייסד ישיבת "נתיב מאיר", היה אדם יוצא דופן. בשנת עלה לארץ מפולין 1933 ועבד כפועל בניין בתל הצטרף 1935- אביב. ב למושב כפר הרא"ה שבעמק חפר, עבד בחקלאות, היה פעיל ב"הגנה" באזור ולימד בישיבת כפר הרא"ה. בראשית מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ונשלח ליוון. שם נפל בשבי הגרמני יחד עם חיילים יהודיים נוספים מארץ ישראל. שנים עד תום המלחמה. 4- הוא נותר בשבי כ כששב מהשבי הגרמני המשיך לפתח את המשק החקלאי שלו בכפר 1953 הרא"ה והשתלב בסגל ההוראה של ישיבת כפר הרא"ה. בשנת יצא עם קבוצת תלמידים והקים בשכונת אבו תור בירושלים, מול העיר העתיקה את ישיבת בני עקיבא "נתיב מאיר". מחבר הספר, פרופ' אביעד הכהן, שנמנה עם אלפי תלמידיו של ר' אריה בינה בישיבת "נתיב מאיר" בירושלים, מתאר אותו כאדם שאמר מעט ועשה הרבה. חי בצניעות, לימד תורה מאות ואלפים במסירות נפש. מתיאוריו עולה תמונה מרתקת של אדם שהותיר חותם ממשי על אלפי תלמידיו ותלמידי תלמידיו. פרופ' אביעד הכהן למד ב"נתיב מאיר" ומשם המשיך ל"ישיבת הכותל", גם היא מייסודו של ר' אריה בינה. בהמשך עבר לישיבת "הר עציון". הוא מכהן כנשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", כדיקן בית הספר למשפטים, עמית מחקר בכיר במכון ואן ליר בירושלים ומחבר ועורך של מאות מאמרים וספרים. הבחירה; מה השלבים שהם עוברים בתהליך הבחירה; האם ניתן להקל עליהם בתהליך והאם ניתן לדלג על שגיאות. פרקי הספר כוללים דיונים בחינוך הנפרד והשלכותיו על היכולת ליצור קשר בין בני זוג, חינוך לצניעות, תדמית שני המגדרים, הבדלי מגדר המשפיעים על האינטימיות, הכנה לדייט, מה חשוב יותר היופי או האופי, הדייטים, שמירת הנגיעה, ההתלבטות, האירוסין והתקופה שבין האירוסין לחתונה. פרק הסיכום מנסה להעלות מספר תובנות. בין היתר טוען המחבר כי על מוסדות החינוך מוטלת אחריות לטפח את מיומנויות התקשורת של הבוגרים והבוגרות ובכלל זה מיומנויות תקשורת בינאישית ובינמגדרית, וזאת יחד עם חינוך מוקפד לצניעות. מספר יצירה ועד לכתבי הרב יוסף דב סולובייצ'יק, עורכים: דב שוורץ גילה פריבור, הוצאת 400 ,2017 , בר אילן עמ’ קובץ מאמרים המיועד לחוקרים ולכל מי שהספר העברי יקר ללבו. הקובץ עוסק בהיבטים שונים של עיצובו ודרכיו של הספר העברי, בין היתר נכלל בו מאמר על הפקת ספרים מכתבי יד בימי הביניים בארץ הגליל מאת איתמר כסלו. בספר דיונים בספרים שנכתבו ושהתפרסמו בתקופות שונות, ועיסוק בסוגות ספרותיות מגוונות. בקובץ מדור מיוחד העוסק בחיבורים של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק שיצאו לאור לאחר פטירתו. טבת תשע״ט 57