אתרוג | טבת תשעט | דצמבר 2018 | גליון 82

הגות תורנית הרב אביה אלבה* מסע המחנות בימינו ה 1 הרב קוק זצ"ל במאמר שפרסם ערב ראש השנה תרצ"ג דיבר על שני מחנות. אולם הוא מדגיש שרק “דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות. תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהווים את הקהל שלנו בכללו, והם “חרדים” ו”חפשים”. היום, מן סתם, הרב היה מדבר על דתיים וחילוניים, אבל השמות אינם העיקר. הרב התפלל ש”הלואי שנוכל להשכיח מאתנו, בכלל, את אלה שני השמות העומדים לנו לשטן על דרך החיים האיתנים והטהורים הראויים להיות שבים אלינו באור ד’ אשר יאיר לנו”. ישנם חיים אמיתיים, טהורים, שאנו שואפים אליהם. החלוקה למחנות משבשת את הדרך אל החיים האלה. הרב גם מסביר מדוע הוא מתנגד לחלוקה: ההבלטה של שני השמות הללו וההסכמה הדמיונית המקשרת את האישים הפרטיים שכל אחד מהם יתאמר לומר: אני הנני ממחנה זה, השני אומר גם הוא: אני הנני ממחנה זה, וכל אחד ואחד הוא מרוצה מעמדתו, הרי הוא סותם את הדרך של התיקון ושל ההשתלמות משני הצדדים. “החרד”, כלומר מי שהוא חושב את עצמו שהוא שייך למחנה זה שקוראים לו “חרדים”, הרי הוא מביט מלמעלה למטה אל המחנה השני “החופשים”. ובמה שנוגע למחשבות של תיקון, של חיפוש מעשים ושל תשובה, הלא מיד הוא שולח סקירת עין אל המחנה השני העומד לפניו בכל מערומיו מתורה ומצוות והוא חושב בדעתו, שהתשובה במלוא מובנה הלא שם היא דרושה, אליהם הדברים מכוונים, להם ולא לו. ו”החפשי”, כלומר, מי שהוא עומד בזה המחנה שהוא מתאמר בשמו המודרני הזה, הרי הוא בוודאי חושב, שכל הרעיון של תשובה הרי הוא נוסח “חרדי” שאינו שייך לו כלל. ונמצא, שמכאן ומכאן הננו עומדים קרחים, ומוצא לרפואת מכאובינו הנפשיים מאין יבוא? למעשה בימינו ישנן הרבה קבוצות ביניים, שלמיטב ידיעתי הרב לא התייחס אליהן במפורש. לדוגמא: באלול תשס"ג נעשה סקר 6% : שבו נשאל כל אחד איך הוא מגדיר את עצמו. ואלו התשובות מסורתיים לא 22% , מסורתיים-דתיים 22% , דתיים 10% , חרדים . האופציות בתוך המסורתיות אינן ברורות, 2 חילוניים 40% , דתיים ובוודאי שסקר (שמאפשר אמירה סתמית כזו) אינו מלמד על מה שחש היהודי המסורתי. ישנם ודאי עוד סקרים רבים, ואפשרויות מתושבי מדינת ישראל היהודיים 60%- נוספות, ויש הטוענים שכ מגדירים עצמם כמסורתיים. הרב עצמו מציין שלמעשה ביהדות ישנם שלושה מחנות, “צדיקים, בינוניים ורשעים”, אבל רק במובן אישי, שכן על כל אדם בפרט למדנו ש”אפילו כל העולם כולו אומרים עליך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע. וטוב מאד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו, . היסוד גליון ט’ 1 . מובא בתשובת הרב אבינר “מי צריך לעשות תשובה”, באתר ספרית חווה. 2 ולחטט במומיו הנפשיים ולהביט בעין יפה על אחרים שיוכל באמת להיות שיש במצפונם גם אוצר טוב הסמוי מן העין”. הרב קורא לביטול המחנאות וש”נדע, שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה, ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית אשר בה נושע תשועת עולמים, ותתקיים בנו התפילה המוקדשת קודש קדשים, שהננו עתידים להביעה בכל כך המית נפש “ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם”. מהו מסורתי כדי להבין לעומק מהו מסורתי חשבתי שכדאי לעיין בהסברו של : 3 הרב במקום אחר יסוד האמונה השלמה שבלב נובע הוא מתוך מעמק סגולת הנפש שבישראל... אחריו ועל גביו בא יסוד העילוי השכלי והלימודי. הרב מדבר על שני יסודות: אמונה פשוטה ומחקר שכלי. הרב מדבר על מצב שבו ישנו שימוש בחלק אחד ללא החלק השני: אמנם חולשת האדם גורמת, שבהיותו מוכשר למחקר שכלי יוחלש בו יסוד הנטייה האמונית, ובהיותו שלם באמונה הוא עלול למעט בהשכלה וחכמת לב. לדעת הרב, המצב המצוי אינו המצב הרצוי: אבל תכלית דרך הישרה היא, שכל כוח לא ימעט את חברו, ולא יתמעט על ידו, כי אם יתגלה בכל מלא עזו, כאילו היה הוא השולט לבדו. כוח האמונה צריך שיהיה שלם כל כך כאילו אין לו שום אפשריות של מחקר, ולעומת זה צריך שיהיה כוח החכמה כל כך מעולה ומזורז כמו לא היה כלל כח של אמונה בנפש. "אדם ובהמה - ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה". אם נכונים דברינו להשליך מדברי הרב לנושא הנדון, הרי שיש לחזק ולעודד את לימוד האמונה במיוחד בקרב המתקראים “מסורתיים”, שהאמונה רוחשת בקרבם ומכוונת את מעשיהם, ועל כך נרחיב בסעיף הבא. דורנו כתב את "מאמר הדור", בתקופתו. האם הוא רלוונטי 4 הרב קוק זצ"ל לימינו? מחד, לאור דברי הרב ב"מאמר הדור", הרי ש"הסיבה הפנימית שמסבבת כל אלה היא התנועה המחשבית הכוללת, שמצאה מקום במוחם של הכוחות הפועלים על ידי מה שבא לבקש חשבון על כל האוצר של הרגש שהיה להם מאז בלבבם על ידי ההרגל, החינוך והמורשה ברב או במעט". כלומר יש אכן רגש קודש ויראת שמים, : 5 וכפי שמסביר הרב לונדין במשך דורות רבים היה מרכז הכובד של החינוך היהודי המסורתי נעוץ בעולם הרגש. המחויבות לשמירת המסגרת הדתית הוטמעה . אורות ישראל ח,א 3 . עקבי הצאן 4 105 ’ . הדור - מבט אמוני על התמורות בעם היהודי בעת החדשה, עמ 5 חינוך למסורתיים בתורת הרב קוק טבת תשע"ט 54