אתרוג | טבת תשעט | דצמבר 2018 | גליון 82

לימודי עברית בבית ספר רוטנברג שליד האוניברסיטה העברית, ושב לסרייבו להיבחן לתואר במשפטים וללמד עברית. , גברו המתחים 1980- עם מותו של טיטו ב בין העמים השונים ביוגוסלביה. ההבדלים הדתיים והתרבותיים בין אורתודוכסים, קתולים ומוסלמים נוצלו על ידי האליטות ויצרו שסעים עמוקים במדינה. התחושה הייתה שעומדת לפרוץ מלחמה. קהילת סרייבו שהייתה רדומה הפכה לקהילה חיה, צעירה תוססת ורבים התארגנו לעלות לישראל. “אחרי המלחמה חלקם חזרו לשם,” מציין הרב פאפו. עלה הרב פאפו לארץ. כשנה 1991 בדצמבר לאחר מכן ביקרה אותו אמו, וכשפרצה המלחמה החליטה להישאר. “היא לא האמינה שתפרוץ מלחמה ביוגוסלביה, אבל כשפוצץ בניין הטלוויזיה בו היא עבדה היא שוכנעה להישאר. אבא שלי, לעומת זאת, נשאר בסרייבו וראיתי אותו רק פעם , כשהייתה 1993 אחת נוספת, בראש השנה הפסקת אש בעיר והוטסתי לשם במטוס של האו”ם כדי לשמש כחזן בקהילה. כמספר חודשים לאחר מכן הוא נפטר מסרטן”. לעזור לקהילה לחזור ליהדות כאשר קיבל הרב פאפו את הסמיכה , רוב בני הקהילה כבר 1996- לרבנות ב נמצאו בארץ והתגוררו ביישובים שונים. הוא שירת את בני הקהילה בכל מקום שבו הייתה קהילה משמעותית של עולים מיוגוסלביה לשעבר, ולא היה מקושר לבית כנסת אחד. הוא פעל באולפני גיור עם בני קהילה שמוצאם היהודי הוא דרך האב או עם בני הזוג הלא יהודיים בזוגות מעורבים, בירושלים, במבשרת ציון, בקריית גת ועוד. כן לימד הרב פאפו שיעורי הרב ד”ר אליעזר פאפו בדירתו בירושלים “חברי הקהילה היו ניצולי שואה שהתרחקו מהדת. הגישה הרווחת הייתה שהדת שייכת לעבר. במחנות קיץ יהודיים דיברו על הדת בלשון עבר. החגים צוינו בעיקר בהיבט הלאומי. זקני הקהילה ציינו גם את ראש השנה ויום כיפור, . לעומתם מאורעות 70 והגיל הממוצע בבית הכנסת היה היסטוריים וחגים בעלי אופי לאומי, כמו חנוכה ובמיוחד פסח, נחגגו ברוב עם” טבת תשע״ט 39