אתרוג | טבת תשעט | דצמבר 2018 | גליון 82

הרב של קהילת סרייבו הרב ד”ר אליעזר פאפו, יו”ר מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן גוריון, משמש גם כרבה של קהילת יהודי סרייבו, שרובה עלתה לארץ עם פרוץ המלחמה העקובה מדם בין מוסלמים, קרואטים וסרבים בבוסניה והרצגובינה. מלבד הסיוע לחברי הקהילה הוא מקדיש עצמו לחקר יהדות הבלקן ולשימור והפצה של תרבות הלאדינו. לאחרונה הוענקה לו תעודת הוקרה מטעם משרד החוץ על היוזמה להכשיר חוקרי לאדינו מאזור הבלקן צילם: רפי קוץ | כתבה: אפרת אור ה רב ד”ר אליעזר פאפו נולד בסרייבו בירת בוסניה 1969 והרצגובינה בשנת למשפחה לא דתית. כבר בנעוריו גילה עניין ביהדות, למד עברית והשתתף בחידון התנ”ך שנערך בישראל . הוא למד בפקולטה למשפטים 1988 בשנת באוניברסיטת סרייבו ומיד עם קבלת , עלה לישראל. 1991 הדיפלומה, בדצמבר תחילה למד בישיבת “המדרש הספרדי” בראשות הרב שמואל קצין ברובע היהודי בירושלים, שם גם הוסמך לרבנות. כשרוב בני הקהילה עלו לישראל בעקבות המלחמה שפרצה באזור, סייע הרב פאפו בהחזרתם ליהדות לפי ההלכה. במקביל למד לתואר שני בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית ולתואר שלישי במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. במשך שנים רבות כיהן הרב פאפו כסגן מנהל מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו 2015 באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ובשנת נבחר לעמוד בראשו. במשך שנים רבות נהג לנסוע לסרייבו פעמיים בשנה: בפסח ובימים נוראים, כדי לתת שירותי דת לבני הקהילה המבוגרים שנותרו שם. הוא ארגן סדר קהילתי, תפילות, הרצאות וטקסי בר מצווה ובת מצווה. קהילה בצל השואה הרב ד”ר אליעזר פאפו מתגורר בדירה בבניין רכבת בשכונת סן סימון בירושלים. בדירה שפע פרטי אספנות וספרים ישנים מהמאות . פריטים רבים משקפים פרקים 17- וה 16- ה בהיסטוריה היהודית הבלקנית, כמו למשל תרבושים שחבשו היהודים כשסרייבו הייתה תחת השלטון העות’מאני. הרב פאפו מסביר: “התרבוש היה סמל הרפורמות באימפריה העות’מאנית ולאבדן מעמדם של המוסלמים כאזרחים מועדפים”. 80,000- קהילת יהודי יוגוסלביה שמנתה כ נפש הושמדה ברובה בשואה. לאחר המלחמה, הניצולים, שרובם ניצלו בזכות הפרטיזנים, שבו לסרייבו ולערים הגדולות של יוגוסלביה ושיקמו את חייהם תחת השלטון הקומוניסטי. עד היום יש ביוגוסלביה קהילות יהודיות קטנות של ניצולי שואה. הרב ד”ר פאפו אליעזר: “גדלתי ביוגוסלביה הקומוניסטית תחת שליטתו של המרשל טיטו. המדינה הייתה חופשית יחסית. לכל אחד היה דרכון, ומי שרצה יכול היה להגר. אולם רוב היוגוסלבים (כולל יהודים) העדיפו דיור, ביטוח בריאות והשכלה גבוהה חינם. לא ידענו פחדים קיומיים. בנוסף, המרשל טיטו ריסן מתחים עדתיים. אם היית מספר בדיחה גזענית או בדיחה על השואה היית צפוי למעצר. התושבים נסעו למערב באופן חופשי והאנגלית נלמדה כשפת חובה”. עם זאת הקהילה היהודית של ילדותו יהודים 10,000 חייתה בצל השואה. מתוך אשכנזים שחיו בעיר 2,000- ספרדים ו יהודים. חלקם 2,000 לפני השואה שרדו . הרב פאפו: “חברי 1948- עלו לישראל ב הקהילה היו ניצולי שואה שהתרחקו מהדת. הגישה הרווחת הייתה שהדת שייכת לעבר. במחנות קיץ יהודיים דיברו על הדת בלשון עבר. החגים צוינו בעיקר בהיבט הלאומי. זקני הקהילה ציינו גם את ראש השנה ויום .70 כיפור, והגיל הממוצע בבית הכנסת היה לעומתם מאורעות היסטוריים וחגים בעלי אופי לאומי כמו חנוכה ובמיוחד פסח נחגגו ברוב עם. כאשר בראש חודש ניסן בשנה הראשונה שלי בישיבה כולם יצאו לחופשה, הייתי בטוח שעד ליל הסדר הם יחזרו כדי שנחגוג יחד בישיבה. החברים צחקו ואמרו לי שאת ליל הסדר עורכים בבית”. הקהילה נמלטה לישראל הרב פאפו התחנך בבתי ספר ציבוריים. אימו עבדה בטלוויזיה, אביו היה מורה בתיכון לאמניות. במקביל ללימודיו בתיכון התחיל ללמוד עברית ותנ”ך. תחילה לבד, ובהמשך עם חכם רבי צדיק דאנון, רבה הראשי של יוגוסלביה, שישב באותם ימים בבלגרד הבירה. בסיום התיכון הוא גם נשלח על ידי הרב דאנון לארץ, לייצג את יוגוסלביה בחידון התנ”ך. כשסיים את התיכון רצה לעלות לישראל אך אימו התנתה זאת בכך שקודם יעשה תואר אקדמי בסרייבו. הוא החל ללמוד משפטים, ובמקביל היה מגיע לארץ ללמוד עברית באולפני קיץ באוניברסיטה העברית בהר הצופים. בשלב מסוים הציע לראשי הקהילה בסרייבו עסקה: הם ישלחו אותו ללימודי הוראת עברית בארץ והוא ילמד עברית כשיחזור. ואכן הוא סיים טבת תשע"ט 38