אתרוג | טבת תשעט | דצמבר 2018 | גליון 82

המתעניינים בחזנות הספרדית נמנים גם מי שאינם ממוצא מזרחי בהכרח, גם מי שאינו דתי. זה בולט וזה יפה, הפכנו לחברה עשירה מבחינה תרבותית ומוסיקלית.” ערמון מציינת שיש עדיין נושאים במסורות המוסיקליות היהודיות שלא תועדו די הצורך בתחום מסורת השירה הליטורגית של נשים. “נשים מחפשות את מקומן בעולם התפילה, ויש מה ללמוד מהדורות הקודמים בהקשר הזה”. מכון רננות בניהולה של ערמון מתכוון להחיות את החומרים שאצר ולהנגיש אותם לציבור. אחת הדרכים היא באמצעות תזמורת הלאדינו הישראלית בניהולו המוסיקלי של אריאל לזרוס, חוקר בעל רקע תרבותי רחב המשלב סגנונות שונים בחומרים מוסיקליים מסורתיים. ערמון: “לצד השמירה על המסורת, הדיוק והנאמנות למורים, שליחי הציבור, חזנים, רבנים ופייטנים פעלו כדי לקרב את הציבור היהודי לחיי בית הכנסת ולקהילה. הם ‘קידשו’ מנגינות חילוניות אהובות, הכניסו אותן לבית הכנסת ואנשים אהבו להגיע ולשמוע. הפעילות הזאת נעשתה באופן מודע ומכוון, ואולי זאת הסיבה לכך שיוצאי עדות המזרח בישראל שמרו על פינה חמה למסורת גם כשלא היו דתיים.” שימור המוסיקה יהודית יו”ר עמותת רננות בעשור האחרון, ד”ר יצחק ש’ רקנטי, מספר כי מכון רננות היה חלק ממאמציו של משרד הדתות לשמר מסורות יהודיות. המכון שהוקם כעשר שנים אחרי קום המדינה פעל בשנותיו הראשונות בחסות משרד הדתות, שקיבל על עצמו לתעד ולשמר את התרבות היהודית לגווניה. שר הדתות דאז, ד”ר זרח ורהפטיג, הקים מלבד רננות גופי תרבות יהודית נוספים כמו מכון נהורה לסרטים יהודיים, ומכון שובה לטיפוח יהדות בקרב יהודי רוסיה. עם הזמן הועבר תפקיד שימור תרבות ישראל למשרדי החינוך והתרבות המתקצב בין היתר את רננות. מאז הקמתו מכון רננות אינו מסתפק בתפקיד השימור והתיעוד ועוסק גם בחקר ובהפצת המוסיקה היהודית. המכון מקיים בתי ספר לחזנות בנוסחים שונים ומארגן כנסים בהשתתפות חוקרים ויוצרים בתחום המוסיקה היהודית. רקנטי: “המכון תיעד עדות. 27 תפילות, פיוטים ופזמונים של כיוון שלכל עדה הייתה מסורת מוסיקלית משלה, אספנו מאות שעות הקלטה. הרוב הגדול עבר לפונותיקה הלאומית (ארכיון המוסיקה היהודית המהווה חלק מהמחלקה למוסיקה של הספרייה הלאומית), חלק קטן הוצאנו בדיסקים, וחלק אחר עדיין מחכה לגאולה”. רקנטי מדגיש כי כיום מתמקד המכון בהפצה ובהנחלה של המסורות המוסיקליות שנאספו במשך השנים. “אנחנו שואפים להגיע למצב שיכירו את היצירות, שיתחברו אליהן, שיוצרים, תלמידים ומורים יוכלו לגשת למאגר המוסיקה היהודית, לשמוע ואולי לעשות בו שימוש” . בשנים האחרונות משרדי רננות, ששכנו בעבר בהיכל שלמה בירושלים, נדדו ממקום למקום, ואולם עתה הוא נמצא בתהליך שיבה להיכל שלמה. רקנטי: “כשיהיה לנו בית נוכל להציג את אוסף כלי הנגינה של המכון שרובו כרגע שמור בארגזים, ולאסוף הקלטות שנשמרו בהתנדבות בכל מיני מקומות, ואז המבקרים יוכלו להתרשם מהשפע המוסיקלי שלנו”. מוסיקה בסכנת הכחדה גם אם לא באופן רשמי, מכון רננות השנים האחרונות 25- הקדיש ב יותר משאבים לשימור המסורת המוסיקלית הספרדית. בין היתר ניתן דגש למסורת המוסיקלית של דיסקים ובהם 8 שאלוניקי. יצאו שירים ששרו יהודי שאלוניקי . זאת מתוך 19- בסוף המאה ה תפישה שגובשה במכון לתת עדיפות לשימור מוסיקה של קהילות שאין מי שישמר את המוסיקה שלהן. שאלוניקי היא קהילה עם מורשת יהודית מפוארת, עם רבנים וכתבי קודש, עיתונות וספרות. הקהילה הושמדה בשואה, אך שיריה הונצחו, בין היתר, על ידי “רננות”. במטרה לשמר את התרבות המוסיקלית הספרדית הקימו לפני כשנתיים מנהלת המכון, רחל ערמון, ואריאל לזרוס את תזמורת הלדינו הישראלית. הרכב גדול של נגנים וזמרים ששר שירי לדינו ומנגן לדינו. “בשנים האחרונות אנחנו מדגישים את החזנות האשכנזית, מתעדים ומלמדים פרקי חזנות אשכנזיים”, מוסיף רקנאטי. לדברי רקנטי, ההתעניינות במסורות המוסיקליות של עדות ישראל מנכ”לית רננות, רחל ערמון: “יש התעניינות עצומה המוסיקה היהודית המסורתית לגווניה, כחלק מחיפוש אחר זהות ורצון להתחבר למקורות היהודיים. ההתעניינות מתמקדת המוסיקה היהודית המזרחית, במבנים המוסיקליים המרכיבים אותה ובחזנות הספרדית. בין המתעניינים גם מי שאינם ממוצא מזרחי ואינם דתיים. הפכנו לחברה עשירה מבחינה תרבותית ומוסיקלית” טבת תשע״ט 35