אתרוג | טבת תשעט | דצמבר 2018 | גליון 82

בתהליך”. במקרה קשה אחר הצליחה חיה שלומית לשכנע את הגורמים המטפלים לבנות תוכנית לנער עם נטיות אובדניות, התערבות שהצילה את חייו. יעלה מושקוביץ מבית אל, לומדת לשון ומתכוונת לעסוק בהוראה, הצטרפה למסלול לקידום נוער מתוך הכרה בכך שהוא יתרום לעבודתה כמורה. "חשוב לזהות מורכבויות ולאתר נוער בסיכון. זו מחויבות של מורה לדאוג למכלול החיים של התלמיד ולא רק ללימודים". יעלה עברה הכשרה מעשית בתיכון דתי לבנים שבו פגשה תלמיד שפיתח התנהגויות של נער בסיכון. "הוא גילה חוסר רצון להשקיע ואיחר לשיעורים. דיברנו על סדר יום ושיגרה בחיים, על חלומות, ובעיקר איך לקדם אותו בספורט, נקודת הכוח שלו בבית הספר". 8%- אחוז הנושרים כ על פי נתוני הלמ”ס, אחוז התלמידים הנושרים .8%- שנות לימוד מגיע לכ 12 שלא סיימו אנשי המקצוע מגדירים נשירה כרצף שמתחיל בבעיות נוכחות בשיעורים, תחושת ניכור מבית הספר וחוסר עניין בלמידה. אם תופעות אלה אינן מטופלות הן עלולות להחמיר עד נשירה גלויה מבית הספר, נדידה ממוסד חינוכי אחד למשנהו ועד עזיבה מלאה של התלמיד את מערכת החינוך. ועדת שמיד, שדנה בנושא כבר לפני שנים, הגדירה נשירה מבית הספר כמצב סיכוני שיש לו השפעה מכרעת על ■ עתיד בני הנוער. ד”ר נירית ראוכברגר, ראש המסלול: “על המורות לבדוק בצורה פרטנית מה הקושי של כל תלמיד. הן יכולות למקד את הקושי ולחפש את הגורמים לו. לפעמים שלושה נערים שונים מבטאים אותו קושי אבל לכל אחד מהם יש סיבה אחרת – רגשית (מטראומה), בעיה לימודית, או חברתית. דברים כאלה אפשר לגלות רק בשיחה פרטנית” סטודנטיות בחוף לבנון, אחד המתחמים של עזרה ראשונה לנוער ד”ר נירית ראוכברגר (שלישית משמאל) עם סטודנטיות בחוף לבנון בכינרת טבת תשע״ט 33