אתרוג | טבת תשעט | דצמבר 2018 | גליון 82

עם בני אדם. הגיל, צבע העור או הסקטור אליו הם שייכים לא צריכים להיות הגורם המרכזי. כאשר מסיטים מהמרכז את הפרטים שאינם תורמים לדיון ושמים במרכז את צורכי התושבים בעיר, מגיעים לכמעט הרמוניה. זו תהיה עבודה לא קלה כי יש המון לשקם, אבל אני מאמינה במקום המדהים הזה". לכו יחדיו? ֵ הצלחה והכלה - הי בספרה "לבנות את הגשר הזה" פורשת עליזה בלוך משנה חינוכית הרואה בשונות בין התלמידים אתגר ומקור של עוצמה. לדעתה אין תחליף לבית ספר הטרוגני המזמן את "האפשרות להכיר רבדים חברתיים אחרים, לייצר אפשרות לזהות חוזקות שונות אצל הילדים, היכולת לייצר חברויות מגוונות ועשירות יותר. כל אלו לא יכולים כמעט להתרחש בסביבה הומוגנית. לולא ניתנה לנו ההזדמנות לסביבה כזו בתוך בית הספר, היינו צריכים להמציא אותה בשביל לעשות חינוך טוב יותר. כשזו נקודת המוצא, האתגר האמתי הוא לראות איך כל תלמיד, גם זה שלא משמיע קול ולא דורש תשומת לב מיוחדת, מצליח למצוא את מקומו הנכון והראוי בבית הספר. איך ירגיש כל תלמיד שעבורו המוסד קיים ודווקא עליו חשב המורה כשהכין את השיעור? איך יחוש שהמורה שמח בשמחתו וכואב את כאבו. לו רק ירגיש כך, הדרך ללמידה כבר סלולה." בלוך יודעת עד כמה קשה ההתמודדות עם אוכלוסיית תלמידים הטרוגנית והדרך שהיא מציעה שואבת מאחד הסיפורים הקלאסיים על חינוך שמצוי בתלמוד. זהו הסיפור על רבי פרידא ותלמידו המתקשה בתלמוד הבבלי ( עירובין נד , ב '). לר' פרידא היה תלמיד קשה תפישה שהיה צריך לחזור איתו על כל דבר ארבע מאות פעמים. יום אחד באמצע השיעור התבקש רבי פרידא לדבר מצווה, כלומר לפעולה הקשורה לצדקה. הפרעה זו הסיחה את דעתו של התלמיד, שהתקשה להמשיך במקום שהפסיק. ר' פרידא זיהה את הקושי והבין שכדי להבין, התלמיד המתקשה צריך ■ ללמוד הכול מהתחלה. 2017- ספרה של ד"ר עליזה בלוך שפורסם ב מציג את משנתה החינוכית ד”ר עליזה בלוך: "בית שמש היא מקום עם בני אדם. הגיל, צבע העור, או הסקטור אליו הם שייכים לא צריכים להיות הגורם המרכזי. כאשר מסיטים מהמרכז את הפרטים שאינם תורמים לדיון ושמים במרכז את צורכי התושבים בעיר, מגיעים לכמעט הרמוניה. זו תהיה עבודה לא קלה כי יש המון לשקם, אבל אני מאמינה במקום המדהים הזה" ד"ר עליזה בלוך כמנהלת "ברנקו וייס" בבית שמש טבת תשע״ט 13