אתרוג | טבת תשעט | דצמבר 2018 | גליון 82

בחירתה של אשת החינוך הדתייה, ד"ר עליזה בלוך, לראשות עיריית בית שמש הפתיעה את כולם. קולות של חיילים, נכים ואסירים, 533 בהפרש של הצליחה בלוך לגבור על ראש עיר מכהן, ותוך כדי כך חוללה שינוי בדימוי החרדי קיצוני שניתן לעיר צילומים: מרים צחי, רפי קוץ | כתב: אבינדב ויתקון אשת החינוך ניצחה ב מסע הבחירות שלה הקפידה בלוך לשמור על קו מתון וטון חינוכי: "עשייה ציבורית שבאה לעולם שבמרכזו החינוך, רואה את הפרטים ומנסה לפתור את הבעיות ולא להנציח אותן", אמרה בראיון לאתרוג והדגישה כי היא מתכוונת להחיל את תפישתה החינוכית גם בתפקידה כראשת עיר: "מנהיגות צריכה לנסות להבין את עומק סיבות השסע, וללבן את הדברים מהשורש. שיח משותף עם מינימום כפייה. אני מאמינה בכך ומקווה בעזרת השם להצליח בדרך זו". מוכרת כאשר חינוך בשנים האחרונות בלטה בית שמש במה שנראה לכאורה כמתח בלתי ניתן לאיחוי בין התושבים הציונים ובין הציבור החרדי. ציבור זה הפך את העיר לאחת הערים המועדפות עליו, לצד ביתר עלית, קריית ספר, מודיעין עלית ועוד. תוך עשרים אלף 120 שנה הפכה בית שמש לעיר בת נפש עם רוב חרדי. ואף על פי כן, בניגוד לציפיות, בבחירות האחרונות נבחרה לראשות העיר ד"ר עליזה בלוך, הנציגה הדתית לאומית, דוקטור לחינוך, תושבת בית שמש שניהלה בהצלחה את תיכון "ברנקו וייס" בעיר. מניתוח תוצאות הבחירות עולה, כך מסביר אחד מתומכיה, שבחירתה התאפשרה הודות להימנעותם של המוני בוחרים חרדים מלהצביע לנציג החרדי, ועוד כארבעת אלפים חרדים שהעזו להצביע לה ישירות. ) בת ליוצאי מרוקו, 50( ד"ר עליזה בן חמו גדלה בקריית גת ולמדה באולפנת בני עקיבא בערד. היא נישאה לאהרון בלוך , הקימה אתו בית בבית שמש 1991 בשנת ויחד הם גידלו ארבעה ילדים. היא עבדה בהנהלת בני עקיבא ואחר כך שימשה במשך כשש שנים כמחנכת וסגנית מנהלת בבית הספר "גבעת גונן" בשכונת קטמון הקימה את החטיבה 1998 בירושלים. בשנת העליונה בבית הספר התיכון ברנקו וייס בבית שמש, ושימשה כמנהלת התיכון שנים. בנוסף לעבודתה החינוכית 14 במשך עשתה עבודת דוקטור בבר אילן על מערכת החינוך העל-יסודית בעיירות הפיתוח. בבחירות המקומיות הקודמות התמודדה עליזה מול ראש העיר המכהן, משה אבוטבול, אך נסוגה ברגע האחרון לאחר שתנועת הבית היהודי הסירה ממנה את התמיכה, מתוך מחשבה שמועמד אחר יצליח יותר. בלוך ניצלה את חמש השנים שחלפו מאז לכתיבת הספר "לבנות את הגשר הזה" על דרכה החינוכית המיוחדת, ובהפקת מופע תיאטרון עם השחקן דביר שרייבר באותו נושא. אשת מעשה בלוך הייתה פעילה בתנועת בני עקיבא. היא שירתה כקומונרית בסניפי בני עקיבא הקימה את 1991 בערד ובטבריה ובשנת המחלקה לקליטת עלייה בבני עקיבא, ואת פרויקט "השחר" של התנועה להעצמת עולי אתיופיה. "הכרתי את עליזה כשהייתי ראש האולפנית בטבריה והיא עשתה אצלנו שירות לאומי", מספר הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החינוך הממלכתי הדתי במשרד החינוך ומזכ"ל בני עקיבא לשעבר: "היא למדה ב'אהלי ערד', ורציתי שתעבוד אצלנו. היא שירתה כקומונרית בני עקיבא בטבריה, הייתה כבר אז אישיות מיוחדת, מנהיגה מלידה שניבאנו לה עתיד גדול. היא עבדה במסירות נפש ומקצועיות, ופעם אמרתי בחיוך שאם אצטרך ללכת למילואים אשאיר את בית הספר לעליזה, . כבר אז היא הבינה 19 שהייתה אז נערה בת חינוך, ידעה חינוך, וחשבה נכון שעבור כל אדם השמיים הם הגבול. אישה עם גישה חברתית". כשהתמנה ליפשיץ למזכ"ל בני עקיבא ייעד לה תפקיד. "כשהגיעה העלייה הגדולה, רציתי להקים בתנועה מחלקה לקליטת עליה, ואך טבעי שפניתי לעליזה. אמרו לי שהיא צעירה, אבל אני אמרתי להם שהיא תעשה לכולנו בית ספר. ואכן כך היה, היא בנתה תוכניות והקימה סניפי עולים בכול הארץ. ב"ה, אני רואה בשורה גדולה מאוד שבחרו בה, קרה דבר בחברה הישראלית והיא תקפיץ את בית שמש בכמה רמות. עליזה היא אשת עשייה, ועבור איש עשייה, ראש עיר או ראש רשות, זה גם תפקיד חינוכי וגם מוניציפלי. היא יכולה לשנות הלך רוח בעיר, להביא אנשים לתפיסות שונות, ליצור חיבור ומכנה משותף. זה תפקיד גדול. אני בטוח שתהיה לה השפעה על מערכת החינוך בבית שמש ועל מערכת היחסים בין האנשים בבית שמש". טבת תשע"ט 10