אתרוג | אלול תשעח | אוגוסט 2018 | גליון 81

). מתנת התרפיה. תל אביב: כנרת, זמורה ביתן. יאלום, א' 2010( ' יאלום, א .2 ). מתנת התרפיה. תל אביב: כנרת, זמורה ביתן. 2010( 3. Van Deurzen, E. (2002). Existential Counseling & Psychotherapy in Practice. London: Sage. 4. l Rosenak, M. (1986). Teaching Jewish Values: A Conceptual Guide. Jerusalem: The Melton Centre, The Hebrew University. של עבד להישאר ללא אחריות בבחינת 'ראש קטן'. מי שאוהב את 'אדני' במקום לאהוב את 'א-דוני', מי ששכח את הציווי ששמע בעשרת הדברות "כי לי בני ישראל עבדים" שרש"י מבארו "עבדי הם ולא עבדים לעבדים" (רש"י שם) דינו הוא שירצע. אבל, עונש הרציעה אינו עונש לעבד בלבד. מי שחייב לרצוע את העבד העברי הוא האדון והוא חייב לעשות זאת בפתח הבית – על הדלת. על סף הדלת, כאילו רוצה להגיד לעבד 'עדיין אתה (ואני) יכול להתחרט, לוקח הבעלים חפץ חד ומנקב את אוזן עבדו. מצב זה אינו נעים לעבד, אבל דומני שגם לא נעים לאדון. התורה רוצה לומר לנו שהמצב ה'נורמאלי' (בזמן ובמידה שהעבדות יכולה להיות נורמאלית) הוא שהעבד והאדון ייפרדו וישתחררו מעבדות. אם בחרו, האדון והעבד, בהמשך השעבוד חייבים שניהם לשתף פעולה בטקס הרציעה. . שם של ציפור. משורר תהילים משתמש בציפור הדרור 3 לבטא חזרה לבית: "גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה" (תהילים, פ"ד ד'). מה משמעות השם 'דרור' ומדוע בוחר המשורר בציפור הדרור כדימוי לציפור השבה אל קינה? הגמרא (שבת, כ"ו, כ"ז) מבארת "ולמה נקראת שמה דרור? שדרה בבית כבשדה". בית מבטא מקום יישוב בני אדם, בעוד ששדה מבטא מקום בר שאינו מיושב. הדרור חי בלהקות, אבל הוא מונוגמי. הדרור בונה קן ולעיתים קרובות הוא שב לקינו בעונות קינון רבות. הדרור הביתי בונה את קינו בסמוך לביתו של האדם, אבל מאוד קשה לביית אותו. תכונות אלה מבטאות ציפור שעל אף שחייה מאופיינים במצבים של תלות בלהקה או בבני אדם, היא בעלת 'תחושות' של עצמאות. כידוע, על פי הגאון מוילנא, אם יש מספר פירושים למילה בעברית המופיעה בתנ"ך יש קשר בין הפירושים. אם נחבר את הפירושים השונים למילה 'דרור' נוכל להבין את המשמעות של דרור בהקשר ליובל. דרור הוא גם שחרור מעבדות, אבל גם שחרור ממלאכותיות ומזיוף. דרור הוא תחושה של חרות עם נטילת אחריות. דרור הוא שחרור משעבוד, הן שעבוד על ידי האחר והן שיעבוד על ידי האדם עצמו תוך העמקת תחושת האחריות וההבנה ש'אין הדבר תלוי אלא בי'. 'דרור' הוא שיבה אל האני ובלשוננו: 'אותנטיות'. המושג 'אותנטיות' שמקורו הפילוסופי בבית המדרש הקיומי של היידיגר קנה לו מקום של כבוד בפסיכולוגיה ובפסיכותרפיה. מסביר שאותנטיות אמתית היא דרך חיים הבנויה 2 )1010( יאלום על ההסתכלות על החיים שלך עצמך. יאלום מדמה זאת להבדל בין ישיבה על הכיסא האחורי במכונית או ישיבה בכיסא הנהג. ואן אומרת שאותנטיות כרוכה בהקשבה לקול הפנימי 3 )2002( דרזן החלוש שבתוכנו שלפעמים מושתק על ידי קולות חיצוניים אחרים. אותנטיות היא הבחירה לחיות על פי קול פנימי זה. על פי הבנה זו מטרתו של היובל איננה 'רק' שחרור עבדים וחזרת הקרקעות לבעליהן המקוריים. מטרת היובל היא לחזור ולשמוע את הקול הפנימי שבנו ולחיות על פי קול זה. גם העבד וגם האדון זקוקים לתהליך זה. זה תהליך מזכך שגורם לאדם לשבת ליד כיסא הנהג: לקחת אחריות על חייו, על מעשיו, על מטרותיו ועל סביבתו. זהו המובן של הדרור שביובל. האם ה'דרור' משמעו שחרור גם מחובותיו של האדם, ובראשם חובות האדם לבוראו? האם חופשי הוא גם מי שחופשי בקיום מצוות ז"ל ברבים מכתביו. רוזנק הבחין 4 ח"ו? על שאלה זו הרחיב רוזנק בין אותנטיות ובין רלוונטיות בחינוך יהודי. לדעתו, אותנטיות היא ניסיון של המורה להדגיש את התוקף ואת הסמכות של הטקסט ואת היבטיו הדתיים המחייבים בעוד שרלוונטיות היא ניסיון לעדכן את הטקסט. האותנטיות בחינוך הדתי לא צריכה לפגום במחויבות להלכה בבחינת "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". מחויבות לקיום מצוות לא רק שאינה פוגעת בתחושת האותנטיות, אלא שהיא יוצקת תוכן לתהליך חיפוש האותנטיות. חיפוש האותנטיות, לפי הבנה זו, היא תהליך פנימי של שחרור מכבלים חיצוניים, חיפוש אחר הקול הפנימי שבנו, בחינת הקול הפנימי במסגרת ההלכתית, מציאת התוכן האותנטי וחיים על פי תוכן זה. זה הדרור שביובל, זה התהליך אותו כל אחד חייב לעבור ביובל, ותהליך זה רלוונטי לעבד ולאדון כאחד. יתכן שזו הסיבה שהאדון והעבד נמצאים יחד בתהליך נפלא זה. ובהשאלה לימינו, תהליך זה של חיפוש האותנטיות והרצון ללכת אחריה (או איתה) הוא תהליך משותף למחנך ולחניך. מחנך ששואף לאותנטיות ושמנסה ללכת לאורה בנתיבי חייו, סיכוייו לחנך את תלמידיו לחיפוש מתמיד של אותנטיות גבוהים בהשוואה לחברו שאינו חי לאור ערכים אלו. ולחשב דרך מחדש, restart אז בפעם הבאה שתרצה/י לעשות חשוב/י על היובל בו כולנו מחשבים דרך מחדש, שבים לתחושות האותנטיות וכל זאת מתוך סמינריון שהוא חגיגה אחת גדולה ומשותפת. שנזכה... * פרופ' שרגא פישרמן ראש התכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי מכללת שאנן אלול תשע"ח 59