אתרוג | אלול תשעח | אוגוסט 2018 | גליון 81

תוצרי אמנות פלסטית במרחב הבית ספרי. הספר מספק מענה לפער הקיים במערכת החינוך בין ההכרה שהחינוך לאמנות הוא יסוד מרכזי בפיתוח אישיות הצעירים ובהתחדשות התרבות, לבין השוליות הנידחת שהוא זוכה לה בפועל במכלול תוכנית הלימודים. המאמרים הנכללים בספר מלמדים על חשיבות החינוך לאמנות, דרך הדגשת הזיקה שבין התפתחות אסתטית להתפתחות אתית ולהיבטים החברתיים של העשייה האמנותית. פרופ' שי פרוגל הוא מרצה לפילוסופיה וראש התוכנית לתואר שני במדעי הרוח במכללת סמינר הקיבוצים. ד"ר דורית ברחנא־לורנד היא מרצה לפילוסופיה של האמנות במכללת סמינר הקיבוצים. זהו ספר שישי בסדרה מחשבה חינוכית, פרי שיתוף פעולה בין מכללת סמינר הקיבוצים, הוצאת הקיבוץ המאוחד סדרת קו אדום, הסתדרות המורים ומכון מופ"ת. ,2017 , אלישבע דיין, הוצאת אבני חפץ עמ’ 458 הספר עוסק בזיהוי בעלי החיים הנזכרים במקרא בשיטת מסורת הזיהוי. המחברת סקרה את התרגומים והפירושים של בעלי החיים והשוותה בין הנתונים למחקר המדעי. התוצאה היא מחקר רב תחומי המאיר את תפוצת בעלי החיים בארץ ישראל בתקופת המקרא. הר עמר, מומחה מהמחלקה ֹ אלישבע דיין היא תלמידתו של פרופ' ז ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן, שפיתח שיטת זיהוי מדעית המבוססת על מסורות הזיהוי העתיקות תוך השוואתן למחקר הבוטני, הזואולוגי, הלשוני, והארכיאולוגי. דיין פותחת בספרה על היונקים בארץ בתקופת המקרא בסקירה מקיפה של שיטות הזיהוי המדעיות והמסורתיות של בעלי החיים במקרא ושל המחקרים הקיימים בנושא. החוקרת מציינת כי היונקים, ובכללם בהמות הבית, נזכרים פעמים רבות במקרא בגלל חשיבותן הכלכלית. משק החי בתקופת המקרא היה מורכב מבקר, צאן, גמלים ובעלי חיים ממשפחת הסוסיים שהיוו גורם כלכלי חשוב, ככוח עבודה, כמקור מזון וכאמצעי לטיוב הקרקע. 8 פעמים, העיר 33 פעמים בשם זה, האתון 96 החמור למשל נזכר פעמים, ובן אתונות פעמיים. חשיבות החמור באה לידי ביטוי גם במצוות רבות, ביניהן מנוחת החמור בשבת, דיני ממונות ונזיקין, מצוות עזוב תעזוב, פטר חמור, השבת אבדה ואיסור כלאיים. לדרכו ולדמותו של הרב אהרן ליכטנשטיין זצ”ל, עורך: הרב חיים נבון, עמ’ 328 ,2018 , ידיעות ספרים בספר קובצו הספדים שנשאו תלמידיו ובני משפחתו של הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל אחר פטירתו, ההספדים מתארים ומאירים את דמותו, את דרכו ואת השפעתו. ), ראש ישיבת 2015-1933 , הרב אהרן ליכטנשטיין (תרצ"ג-תשע"ה ,)2014( הר עציון וחתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשע"ד למד בישיבת הרב חיים ברלין ובישיבת רבנו יצחק אלחנן, והוסמך להוראה על ידי רבו המובהק, הרב יוסף דוב סולוביצ'יק זצ"ל. ציוני דרך בפילוסופיה היהודית בסוגיית העם הנבחר, חנה כשר, הוצאת עמ' 245 , אדרא פרופ' חנהכשר, פרופ' אמריטהבמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן, חוקרת מובילה בפילוסופיה היהודית בימי הביניים ובחקר הגותו של הרמב"ם, בוחנת בספר זה את אחת הסוגיות המורכבות ביותר בתולדות המחשבה הפילוסופית היהודית והיא סוגיית רעיון בחירת עם ישראל ועליונותו על פני כל העמים. פרופ' כשר טוענת כי רעיון "העם הנבחר" עולה בהגות היהודית לדורותיה כטענה תיאולוגית העולה בקרב רצף של פילוסופים שלא יכלו להתעלם מנוכחותו של רעיון מרכזי זה בכתבי הקודש. פרופ' כשר בוחנת שאלה זו גם מבחינה מוסרית – אם אכן עם ישראל מועדף על ידי האל? האם יש לאפליה זאת הצדקה מוסרית? רשימת ההוגים שהמחברת בוחנת את דעותיהם בסוגיית העם הנבחר: ר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי, הראב"ד, הרמב"ם, ר' יעקב אנטולי, ר' יצחק עראמה, המהר"ל, שפינוזה, רמח"ל, משה מנדלסון, הרמן כהן, פראנץ רוזנצווייג, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ישעיהו ליבוביץ ועמנואל לוינס. כתב דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד, שימש כר"מ וכראש הכולל בישיבה אוניברסיטה וכמרצה לספרות. בשנת ) עלה לארץ והצטרף לרב יהודה עמיטל בראשות 1971( תשל"א ישיבת ההסדר הר עציון, שבה העמידו מאז אלפי תלמידים. הרב ליכטנשטיין נודע בדרך לימוד אנליטית שיטתית הבוחנת את הסוגיה הנלמדת מהיבטים שונים. הוא שכלל ופיתח את שיטת בריסק ושיעוריו נחשבים לפורצי דרך בלימוד התלמוד ובהבנת מושגיו. יצירתו ההגותית מתאפיינת במבט רחב המקיף את המורכבות של המציאות האנושית והיא ניחנת בגישה הומניסטית שתרמה להנחלת מורשת האבות לציבור היהודי בארץ ובתפוצות. שיעוריו וכתביו ראו אור בספרים ובמאמרים רבים, ביניהם: שיעורי הרב ליכטנשטיין על מסכתות הש"ס, "באור פניך יהלכון", "מנחת אביב", "קדושת אביב" ו"מוסר אביב". החי במקרא: יונקים אשרי אדם עוז לו בך עליון על כל הגויים עמ' 466 ,2017 , אוניברסיטת בר אילן הספר הוא קובץ מחקרים בספרות ימי הביניים המוגש כמנחת שי לפרופסור אמריטוס בנימין בר-תקוה, בהוקרה לפועלו רב השנים במחקר ובהוראה. חבריו, עמיתיו, מוקיריו ותלמידיו חברו יחד לכבדו בפרסום פירות מחקריהם ברוח תורתו ותחומי התעניינותו. מפעלו המחקרי ורשימת פרסומיו של פרופ' בר תקוה נסקרים בפתח הקובץ שערכו פרופ' אפרים חזן, עמית ורע לפרופ' בר-תקוה, וד"ר אבי שמידמן, מתלמידיו המובהקים. ארבעת מדורי הקובץ נושקים לתחומי מחקריו של פרופ' בר-תקוה: ראשיתו של הפיוט העברי הקדום, מרכזי הפייטנות באירופה: ספרד, אשכנז ופרובנס, השירה הספרדית בצפון אפריקה ובארם צובה. דבר תקווה אלול תשע"ח 55