אתרוג | אלול תשעח | אוגוסט 2018 | גליון 81

המתגוררת מול בית הכנסת. היהודי האחרון, על פי חלק מהמקורות, היה אברהם אל- עזרי. עם עזיבתו הפקיד את המפתח ואת ספרי הקודש אצל משפחת ג'עפרי. ד"ר עמיצור מספר כי מרגעשאחרון היהודים עזב את העיר הוזנח מבנה בית הכנסת. "התושבים המקומיים לא כיבדו את בית הכנסת. במלחמת העצמאות המפקדה של צבא ההצלה של קאוקג'י הייתה בשפרעם, כך שהמקום לא היה ישוב אוהד, במיוחד באותה תקופה. לאחר מלחמת השחרור לא חזרו היהודים להתגורר בשפרעם. לאחר קום המדינה, ביוזמתו של יצחק בן צבי, חוקר ארץ ישראל שהיה הנשיא השני של מדינת ישראל, החלו לחדש את בתי הכנסת בגליל. ד"ר עמיצור מספר שיצחק בן צבי כחוקר ראה ביהודים המקומיים שחיו וגרו בארץ ישראל את היהודים האותנטיים. הוא חשב שהיהודים החדשים, שמגיעים לארץ צריכים להתחבר אליהם וללמוד מהם, ולכן הוא חקר את תולדות יהודי ארץ ישראל וקהילותיה. בין השאר עסק בן צבי בחידוש בתי כנסת, והדוגמה הכי בולטת היא חידוש ושחזור בית הכנסת בפקיעין. "המבנה שאנחנו רואים היום בשפרעם הוא מבנה יחסית מאוחר שחודש ושופץ אחרי הקמת המדינה", מסביר ד"ר אליצור, "הוא נבנה על חורבות בית הכנסת המקורי שהקים אבולעפיה. גם על גגו של בית הכנסת בפקיעין נמצאת אותה מנורה כמו על גג בית הכנסת שבשפרעם". , לאחר שבית הכנסת בשפרעם 1949 בשנת יש תיעוד כמעט רציף 18- "מהמאה ה ד"ר חגי עמיצור: על שפרעם. יש מכתבים. יש אגרות. יש תעודות, עד רבי חיים אבולעפיה 1740 לתקופת המנדט הבריטי. בשנת עצר בשפרעם בדרכו מעכו לטבריה. אבולעפיה, הנחשב למי שחידש את הישוב היהודי בשפרעם ובטבריה, הגיע באונייה מאיזמיר לעכו, משם הלך לטבריה, ובדרך הוא ותלמידיו עצרו בשפרעם לפרק זמן והקימו את בית הכנסת. אבולעפיה המשיך לטבריה וחלק מתלמידיו נשארו והקימו את הקהילה היהודית בשפרעם" השלט בכניסה לבית הכנסת פנים בית הכנסת אלול תשע"ח 44