אתרוג | אלול תשעח | אוגוסט 2018 | גליון 81

חורבות בית הכנסת הקדום, אך מספרם היה מועט. "מהמאה השמונה עשרה יש תיעוד כמעט רציף על מה קורה בשפרעם. יש מכתבים. יש אגרות. יש תעודות, עד לתקופת המנדט הבריטי", מציין ד"ר עמיצור ומביא רבי חיים אבולעפיה 1740 דוגמאות: "בשנת עצר בשפרעם בדרכו מעכו לטבריה. אבולעפיה, הנחשב למי שחידש את הישוב היהודי בשפרעם ובטבריה, הגיע מאיזמיר באנייה לעכו, משם הלך לטבריה. בדרך הוא ותלמידיו עצרו בשפרעם לפרק זמן והקימו את בית הכנסת. אבולעפיה המשיך לטבריה וחלק מתלמידיו נשארו והקימו את הקהילה היהודית בשפרעם. אבולעפיה הקים בטבריה את בית הכנסת בעיר וחידש בה את הישוב היהודי. ארבע שנים לאחר שהגיע לארץ ישראל נפטר רבי חיים אבולעפיה ונקבר בטבריה. רבי ישראל משקלוב, 19- בתחילת המאה ה מתלמידי הגר"א מווילנה עצר בשפרעם בדרכו מצפת לירושלים וכתב בהקדמה לספרו "פאת השולחן" שבדרך נפטרה אשתו והוא קבר אותה בבית הקברות של הקהילה היהודית בשפרעם. הנשיא יצחק בן צבי בשנות העשרים של המאה שעברה חיו בשפרעם משפחות בודדות של יהודים שהתפללו בבית הכנסת "מחנה שכינה". כשעזבו את המקום העבירו את ספרי הקודש, הסידורים וכלי הקודש למשמרת של משפחת ג'עפרי ארון הקודש עם קופסה ריקה של ספר תורה, מכוסה פרוכת שנתרמה על ידי משפחה שביקרה במקום גומחה ליד ארון הקודש עם עשרות סידורים, חומשים וספרי תהילים שנתרמו על ידי מבקרים אלול תשע"ח 43