אתרוג | אלול תשעח | אוגוסט 2018 | גליון 81

ישבה הסנהדרין. "שפרעם הייתה אחת התחנות בהן פעלה הסנהדרין אחרי חורבן הבית, מירושלים עברה הסנהדרין ליבנה, מיבנה עברה לאושא, מאושא לשפרעם, משפרעם לבית שערים, מבית שערים לציפורי ומציפורי לטבריה". עמיצור מוסיף: "נדודי הסנהדרין בגליל נובעים מפחד חכמי הסנהדרין מעינה של קיסרות רומי. זו הסיבה שהם בחרו להצניע את פעילותם ולהתיישב בכפרים קטנים ומרוחקים דוגמת אושא או שפרעם. רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין שישב בבית שערים, העביר לעירו את הסנהדרין, וכשחלה ועבר לציפורי, העביר את הסנהדרין אתו. וכך נדדה הסנהדרין ממקום למקום בגליל בעקבות חכמיה". ד"ר עמיצור מבהיר שבית הכנסת בשפרעם הוא ציון דרך במעבר היישוב היהודי מיהודה לגליל בעקבות מרד בר כוכבא: "בין המאה השנייה למאה העשירית לספירה, לאחר שארץ יהודה חרבה הגליל הפך למרכז. כל ההיסטוריה העברית במשך כמה מאות שנים התרחשה בגליל. המשנה נחתמה בציפורי, התוספתא בטבריה, התלמוד הירושלמי בטבריה, מדרשי ארץ ישראל תנאים ואמוראים בטבריה. "הדקדוק העברי המבוסס על הניקוד הטברני הומצא בטבריה. הפיוט והשירה, שנכנסו לתוך סידור התפילה והליתורגיקה מבוססים לא מעט על עבודות של פייטנים בני העיר טבריה, כמו רבי ינאי החזן ורבי יוסיי בן יוסיי ובעיקר רבי אליעזר הקליר. כתר ארם צובא נכתב בטבריה ומשם התגלגל למצרים. שם פגש אותו הרמב"ם ועל פיו הוא פסק הלכות. ממצרים התגלגל ד"ר חגי עמיצור, היסטוריון של ארץ ישראל מראה כללי על בית הכנסת בעיר שפרעם אלול תשע"ח 41