אתרוג | אלול תשעח | אוגוסט 2018 | גליון 81

בית הכנסת "מחנה שכינה" בשפרעם ש ם בית הכנסת " מ ח נ ה שכינה" ניתן לו על שום היותו משכן לסנהדרין - הערכאה העליונה לפסיקת הלכה ומשפט שפעלה בירושלים עד חורבן הבית. כידוע ביוזמתו של ר' יוחנן בן זכאי המשיכה הסנהדרין לפעול ביבנה אחרי החורבן ואחר כך ביישובים שונים בגליל שאחד מהם היה שפרעם. לציון חשיבותו ההיסטורית של בית הכנסת בשפרעם הוצב בכניסה שלט "בית הכנסת היהודי העתיק 'מחנה שכינה' . על 19- נוסד במאה ה פי המסורת נבנה במקום בו עמדה הסנהדרין". שער הכניסה סוגר על חצר קטנה המובילה לדלת הכניסה לבית הכנסת עצמו שבמרכזו שולחן ומעליו משתלשלת מהתקרה נברשת ברזל זהובה בעלת שש מנורות. מסביב לקירות ספסלי ישיבה מעץ. את ארון הקודש מכסה פרוכת כחולה, שנתרמה על ידי משפחה שביקרה במקום. במרכזו של ארון הקודש קופסא גדולה ריקה של ספר תורה. בגומחה שליד ארון הקודש מונחים על מדפים כמה עשרות סידורים, חומשים וספרי תהילים, שנתרמו לבית הכנסת על ידי מבקרים. ממול לדלת הכניסה שלט גדול שמסביר: "שפר-עם הוא אחד מעשרת המקומות אליו גלתה סנהדרין הגדולה מירושלים וקבעה את ישיבתה. בית הכנסת בשפר-עם חרב והוקם פעמים מספר בתקופות שונות". שפרעם בתקופת המשנה והתלמוד ד"ר חגי עמיצור, בוגר החוג ללימודי ארץ וארכיאולוגיה ישראל בר באוניברסיטת אילן, מרצה במכללת עמק יזרעאל וביחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת חיפה, מסביר ש"מחנה שכינה" הוא כינוי שניתן למקומות שבהם בלב שפרעם העתיקה, במורד סמטה קטנה, ניצב בצנעה, מוסתר מעין כל, בית כנסת “מחנה שכינה”, שהוקם על חורבות בית כנסת עתיק מימי בית שני, ומאז חרב והוקם מספר פעמים לאורך דורות צילם: אביהו שפירא | כתבה: רונית אנטלר "בית הכנסת בשפרעם ד"ר חגי עמיצור: הוא ציון דרך במעבר היישוב היהודי מיהודה לגליל בעקבות מרד בר כוכבא. בין המאה השנייה למאה העשירית לספירה, לאחר שארץ יהודה חרבה הגליל הפך למרכז. כל ההיסטוריה העברית במשך כמה מאות שנים התרחשה בגליל" שער הכניסה לבית הכנסת אלול תשע"ח 40