אתרוג | אלול תשעח | אוגוסט 2018 | גליון 81

טבעיים: בדים, אבנים, עצים, אצטרובלים, פקקים וכו’. אין בגן פינות משחק מוגדרות כמו פינת רופא או פינת חשבון, הילדים מייצרים את הסביבה המתאימה עבורם. בדרך זו הם מפתחים גמישות, יצירתיות, עבודת צוות ובחירה. הלמידה בגן נעשית בדרך חווייתית. קצב היום משרה שלווה ונותן אפשרות למיצוי התהליכים והחוויות שהילד חווה”. נקודת המוצא בגן היא מתן אמון בילדים. ורד: “כשהתחלתי לעבוד בגן סביון אמרו לי שלאחד הילדים יש בעיות התנהגות קשות. בהתחלה הזעקתי את כל המטפלים האפשריים, אבל מיד אחר כך שיניתי את הגישה והעברתי לצוות הסייעות והגננת המחליפה בגן מסר לשנות את הציפיות מהילד ולנהוג כאילו הוא הילד הכי טוב. הסברתי כי הילד קיבל תפקיד של מפריע, וכדי לשנות זאת ניתן לו תפקיד אחר. הזמנתי את ההורים, שהיו בטוחים שאספר להם כמה הוא מפריע, אבל אני אמרתי ‘איזה ילד טוב יש לכם! לילד יש יכולות!’ והצעתי להם לשנות את הגישה כלפיו. כך במחשבה, בדיבור ובמתן אמון מלא ביכולותיו של הילד, יצרנו שינוי!”. ההתייחסות לעולמו הרגשי של הילד מנחה את הפעילות בגן. ורד מדגימה זאת באופן בו חוגגים ימי הולדת בגן. “כאשר קרב יום הולדת של אחד הילדים, הצוות חושב לאיזו קטגוריה לשייך אותו: אש? ים? אדמה? אוויר? ואיך לאזן אותו. ולפי זה מכינים לו מתנה. אם זה ילד הנחבא אל הכלים – מכינים לו גלימה וכתר, שייראה, שלא יתבייש. “הייתה ילדה שהרגשנו שהיא מאוד אדמה. בשולחן היצירה מכינים חלות בארוחת הבוקר ורד נוישטטר: “אין בגן פינות משחק מוגדרות, כמו פינת רופא או פינת חשבון, הילדים מייצרים את הסביבה המתאימה עבורם. בדרך זו הם מפתחים גמישות, יצירתיות, עבודת צוות ובחירה. הלמידה בגן נעשית בדרך חווייתית. קצב היום משרה שלווה ונותן אפשרות למיצוי התהליכים והחוויות שהילד חווה” אלול תשע"ח 30