אתרוג | אלול תשעח | אוגוסט 2018 | גליון 81

חולה ולהשאיר אותו צוחק ושמח. מאותה סיבה אף פעם לא שואלים חולה “ממה אתה סובל?” מתוך כוונה להעצים. בשונה ממבוגרים ילדים בגיל מסוים עלולים להגיב בפחד לפגישה עם ליצן. לשחר יש טריקים להפחית את הפחד. “פעם אחת כשהילד הגיב בפחד התחלתי לדבר אתו דרך טלפון צעצוע והוא נפתח לאט לאט”. הבן לא רצה להתגאות בשם האב , נולד ברחובות למשפחת 46 שחר, בן שאער המתייחסת לרבי שלום שבזי. בנו של ר’ שלום שבזי לא רצה להתגאות בייחוס המשפחתי והחליף את שמו לשאער, שפירושו משורר בערבית. הוריו עלו לארץ , הקימו את ביתם ברחובות וגידלו 1955- ב ילדים. גם האב וגם האם היו אנשי 12 חינוך. האב, הרב שמעון, היה בן שש כשהגיע לארץ ונשלח ללמוד בבית הספר היסודי של חב”ד בזרנוגה, ומשם המשיך לישיבות “תומכי תמימים” של חב”ד בלוד. הוא הוכשר להוראה בסמינר מורשת יעקב ברחובות והיה מחנך כיתה ורב במסגרות של קריית החינוך בית שלמה של חב”ד ברחובות. במבצע 1949- האם אורה עלתה מתימן ב מרבד הקסמים למעברת עין שמר, ומשם למושב אחיהוד בצפון. היא גדלה במשפחה בת שש בנות ובן יחיד. בילדותה אהבה ללמוד והייתה מתגנבת ומתחבאת בערמות החציר כדי לקרוא. היא למדה בירושלים בבית יעקב ולימדה בחינוך העצמאי בבית הספר מורשת בכפר גבירול ליד רחובות. קודם כל איש חינוך שחר גאה במקצועו: “כששואלים אותי מי אני, אני עונה קודם כל שאני איש חינוך, גם אם לפעמים זוהי הצהרה מביכה שמחייבת אותך בכל רגע”. 24 את זהותו כאיש חינוך הוא גיבש במשך שנים לאחר שעבד בכל שלבי החינוך, החל מגן הילדים עד התיכון כמדריך, כמורה, כמנהל וכעת כמפקח. לאחר שסיים בית ספר יסודי ברחובות נשלח ללמוד בישיבה בכפר חב”ד במסגרת פנימייתית. הוא שירת בצבא בחיל הקשר והשתלב בהדרכה בפנימיית בית ספר למלאכה בכפר חב”ד כמדריך בחטיבת הביניים. “כמדריך חברתי יצרתי קשר טוב מאוד עם החניכים בגלל שידעתי מניסיוני מהי פנימייה וידעתי גם לזהות את הקשיים של שחר שאער כליצן רפואי בבית חולים “לעתים קרובות בני המשפחה מדווחים שלחולה ‘אין מצב רוח’ ואז אני ניגש לעבודה והחולה צוחק, כי כולם, גם המבוגרים, לא אוהבים להיות תמיד רציניים. כל מבוגר הוא קצת ילד שמתפתה לצחוק, וכשהחולה צוחק בני המשפחה מופתעים ומבקשים שאבוא שוב” אלול תשע"ח 25