אתרוג | אלול תשעח | אוגוסט 2018 | גליון 81

בידי כיכר לחם. הייתי המום. החבאתי את הכיכר ובלילה כשנכנסתי למיטה לישון ליד הדוד שלי, בצעתי את הלחם ולתדהמתי על המיטה נפלו טבעת הנישואים, ארנק הכסף של אימא ועוד כמה חפצים יקרים”. כאשר שיחזר את הדברים נזכר שבאחד הימים הציע לאדם שנראה לו כמנהל עבודה פולני, לגשת לבית הקברות היהודי בוורשה, ולהביא משם את קופסת התכשיטים של אימו. מתברר כי אותו אדם שנראה לו כאליהו הנביא עשה כדבריו והביא את התכשיטים לבודז’ין. “נהפכתי לסוחר עתיקות. מכרתי את הטבעת והשגתי לעצמי שק מלט ששימש לי כגופיה ותחתונים, אבל את ארנק הכסף לא הצלחתי למכור, עד שנשלחתי לעבוד כעוזר בית אצל גרמניה קרואטית שבעלה עבד בבית החרושת. “היא הייתה מרשעת. על קליפות תפוחי האדמה היא הייתה שופכת נפט כדי שלא נאכל אותן. הייתי אחראי על האכלת ימים כשראיתי שאני 10 החזירים. אחרי לא מצליח למכור את הארנק, שאלתי את הקרואטית אם היא רוצה לקנות ממני ארנק כסף. היא ביקשה לראות את הארנק, אבל אני דרשתי שקודם תאפה בשבילי שטרודל תפוחים כמו של סבתא שלי. היא אמרה שאינה יודעת להכין שטרודל כזה אבל הסכימה לקבל ממני הוראות. כשהשטרודל היה מוכן, נתתי לה את הארנק והבאתי את השטרודל למחנה”. שנים אחרי שעלה לארץ התפענח סוד קופסת התכשיטים. מתברר שהיה זה יהודי בשם ליברמן, שאיתר את קופסת התכשיטים בבית הקברות בעזרת נער יהודי שהסתתר בבית הקברות, יורק פולונסקי - שלימים נודע כאחד הנערים מהסיפור “מוכרי הסיגריות בכיכר שלושת הצלבים” - הכניס את התכשיטים לכיכר לחם, והחל לחפש את אברהם כדי למסור לידיו את תכשיטי אימו. הקצינים הנאצים התחמקו מהחזית בהמשך הועברו כרמי ודודו למחנה הכפייה ראדום בו הועסקו בבית חרושת לנשק. באחד הימים הוצאו למסע של קילומטר שבסופו הגיעו למבנה בית 80 חרושת עם דודים ענקיים. “הקצינים הורו לנו להיכנס פנימה ולנקות את הדודים אבל אנחנו סירבנו. היינו משוכנעים שזה גז ואז הקצינים אמרו לנו ‘זה לא גז ואנחנו לא נהרוג אתכם’. הסתבר לנו שהקצינים היו צריכים להוכיח שיש להם אסירים, אחרת היו נשלחים לחזית”. כעבור זמן אברהם ודודו הועלו שוב על הרכבת והובלו למחנה ההשמדה בירקנאו לא הרחק מאושוויץ. בכניסה קצין גרמני מיין את הבאים. אברהם נזכר: “הדוד שלי ילדות בעיר לז’איסק בפולין אברהם כרמי (מימין) עם סבו, סבתו, דודתו ואימו אברהם כרמי (יושב שני משמאל) בגן הילדים אלול תשע"ח 16