אתרוג | אדר תשעח | מרץ 2018 | גליון 80
שהגיע בכתב מבית הספר. לפעמים, בגלל פערי השפה והתרבות נוצרים חיכוכים, ואז תפקידי לגשר בין הצדדים. "למשל, כאשר ילדה אחת מבנות מנשה לא דיברה כמעט בכיתה, זימנה המורה את האם לשיחה כדי לברר מה מצבה ולעזור לה. האם כעסה שהמורה מערבת אותה בעניין, ואף ניתקה לה את הטלפון תוך כדי שיחה. היה לזה רקע תרבותי: בהודו לא נהוג לערב את ההורים בתהליך החינוכי. התפישה היא שהאחריות מוטלת על המורים. אחרי שהמורה פנתה אליי לגישור, התקשרתי לאימא שאמרה לי שהיא מרגישה שמתלוננים על הילדה במקום לעזור לה. היא חשבה שזה התפקיד הבלעדי של המורה. הסברתי לאם בשפתה שכדי לעזור לילדה צריך שיתוף פעולה של כל הגורמים. בסוף האם באה לבית הספר, הילדה קודמה, והתחילה לדבר ולהשתתף בכיתה". למרות פערי השפה והתרבות, בני הקהילה עושים מאמצים להשתלב בחברה הישראלית. יותר ויותר הורים משתתפים באספות הורים ואימהות משתפות פעולה עם התהליך החינוכי. "אני מאמינה שעם הזמן הקליטה תצליח ואהבת ישראל תגבר על כל הקשיים", אומרת רעות. סגן המנהל, אלמוג גמדני, מזכיר כי "אחד הזוכים בחידון הארצי לבתי הספר הממ"ד בפרקי אבות היה מבני המנשה". מעטפת לחינוך המיוחד בבית הספר פועלות שש כיתות חינוך מיוחד, תלמידים. כיתות אלו משתלבות 50- עם כ בכל הפעילויות הבית ספריות כגון תפילה, טיולים, ספורט וחוגים של קרן קרב. תלמידי החינוך המיוחד שנמצאים על הרצף האוטיסטי מקבלים תמיכה ועזרה ייחודית. בזכות המעטפת הלימודית והחברתית עבר אחד מהילדים האוטיסטים מכיתת תקשורת לכיתה ב' רגילה, כשהוא מלווה בסייעת אישית צמודה. בהתחלה הוא ישב מתחת לשולחן, השתולל והשמיע קולות, אך עם הזמן למד לתקשר ולהשתלב בכיתה. מורת שילוב ורכזת החינוך המיוחד, מיכל אוהב ציון: "כאשר אנחנו מזהים בעיית התנהגות אנחנו משתדלים לתת מענה יצירתי, כמו למשל לשלוח את התלמיד לקבוצת הילדים של אב הבית, אבי, שנותן יחס אבהי ומענה מקצועי לתלמידים שטובים יותר בעבודות ידיים מאשר בפעילות אוריינית". פרופ' רות שלו, מנהלת היחידה לנוירולוגיה של הילד במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, מלווה את בית הספר בהתמודדות עם תלמידי החינוך המיוחד: "המורים והצוות מקבלים מפרופ' שלו הדרכה כיצד להתייחס לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אפילפסיה וליקויי למידה", אומרת מיכל אוהב ציון "היא מפנה תלמידים שזקוקים לכך לפסיכיאטר ילדים, וכך חוסכת להורים סכום כסף משמעותי, שלא תמיד יש ברשותם". סגן המנהל, אלמוג גמדני, מדגיש את החיבור בין בית הספר לעיר חברון. "הקשר למערת המכפלה הוא חלק יסודי ובלתי נפרד מבית הספר. הילדים עורכים שם את מסיבות החומש והסידור, "אחד האמצעים יועצת בית הספר, יהודית ברוכים: החשובים המסייעים בהתמודדות עם המציאות הביטחונית הן עשר הדקות של שיח שחרית עם התלמידים, בהן הם מציפים רגשות, סיפורים, חששות ופחדים, שמהווים עבור המורים מעין תמרורים המפנים אותם למי שצריך התייחסות וסיוע" אדר תשע"ח 9
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==