אתרוג | אדר תשעח | מרץ 2018 | גליון 80

מיסטיקה ופואטיקה בתיקוני הזוהר, ביטי רואי, הוצאת אוניברסיטת בר אילן תשע”ז, עמ’ 501 הספר עוסק בספר "תיקוני הזוהר" שהודפס יותר מכל ספר קבלה אחר והשפיע השפעה מכרעת על התפתחות הקבלה. הוא מבוסס על עבודת דוקטור שנכתבה באוניברסיטת בר אילן. הכותבת, המלמדת קבלה וחסידות בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, דנה בהשפעות ספרות תיקוני הזוהר, ומתארת את התפיסה הקבלית שמשתקפת בה. ספרות תיקוני הזוהר נעשתה מרכזית בכתיבה של חסידים ומתנגדים, מיסטיקנים ואנשי הלכה כאחד. היא הצמיחה מונחי יסוד קבליים שהפכו שגורים בכתיבה הקבלית והחסידית, כגון 'לית אתר פנוי מניה', 'ממלא וסובב כל עלמין', 'לשם ייחוד קוב"ה ושכינתיה', 'עילת העילות', ופיתחה דרכי פרשנות כגון גימטריות, שמות הקודש, סודות האותיות, הטעמים והניקוד וכן רעיונות כגון הגלגול, ערב רב, תורת עץ החיים, קליפות. הכותבת מנתחת את השימוש שנעשה בספר "תיקוני הזוהר" על שבעים דרשותיו למילה 'בראשית', המתבררות כמכוונות בעיקר לשכינה שהיא הראשית, הנבחרת מכול, ותכלית המציאות כולה. על סמך השוואה חוזרת ונשנית לספרות גוף הזוהר, ובאמצעות מחקר המיתוס ושימוש בכלים ספרותיים, טוענת המחברת כי המקובל האנונימי שכתב את תיקוני הזוהר ראה בדמותה של השכינה מוקד לעבודה דתית. הוא מתאר אותה כעיקר וכשורש האמונה, ורואה בה את מכלול היבטיו של העולם האלוהי ותמציתו. אל מול אלוהות מושלמת וזכרית הוא מעמיד אלוהות נשית, חלשה ואימהית. הוא מתרכז ביופייה, בונה לה שיעור קומה ומעצים את נוכחותה בחייו ואת תפקידו הפעלתני של המקובל המחויב בעזרה לה. הספר הוא זוכה פרס "מתנאל" לספר הטוב ביותר במחשבת ישראל לשנת תשע"ז. ארון הספרים כיהן כחבר מועצת עיריית ראשון לציון והשתתף בוועדות ציבוריות בתחום החינוך והרווחה. בספרו זה הוא שוזר את קורות חייו בתיאור תהליכים חינוכיים להם היה עד ובהם השתתף. הוא מעלה את חוויותיו האישיות מהחיים במעברת נפוליאון בעכו, לימודיו בישיבת תקוות יעקב ושיבתו לתיכון הדתי בעכו והמקום החשוב שתפסה תנועת בני עקיבא בחייו. בהמשך הוא מתאר את פעילותו הציבורית ותרומתו לתהליכים חשובים שהתרחשו בעליית הנוער: קליטת חניכים יוצאי אתיופיה וקליטת נוער עולה מבריה”מ במסגרת תוכנית נעלה. בסיום הפרק החינוכי של הספר דן ד”ר שילה בסוגיות חינוכיות רחבות כגון תרומת החינוך הפנימייתי בישראל ומקומו של החינוך ההתיישבותי במערכת החינוך. מסע אישי ומקצועי, יחיאל שילה, עמ’ 227 , הוצאת מידן תשע”ז ד”ר יחיאל שילה מילא שורה של תפקידים בכירים בעליית הנוער של הסוכנות היהודית, עד לתפקידו האחרון בו שימש כעשור בתפקיד ראש המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער במשרד החינוך. ד”ר שילה נולד במרוקו, עלה לארץ בגיל תשע, שירת בצה”ל בתפקידי הדרכה וכקצין בריאות הנפש והשתחרר בדרגת סרן. הוא בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית ובעל תואר שני ושלישי בחינוך. באמצע שנות השבעים אורי אורבך, עורכים: מיכל אורבך ואלי ויסברט, הוצאת ידיעות עמ’ 350 , אחרונות הספר מביא מבחר ממאמריו של אורי אורבך ז”ל שהלך לעולמו )2015( , בשנת תשע"ה 55 בגיל והיה אחת הדמויות הבולטות והססגוניות שהעמידה הציונות הדתית. אורבך היה עיתונאי, סאטיריקן ועורך, איש רדיו וטלוויזיה, סופר, חבר כנסת ושר בממשלת ישראל. נמנה עם מקימי עיתון הילדים הדתי "אותיות" ועורכו הראשון. ערך את ביטאון בני עקיבא "זרעים", ערך את המדורים הסאטיריים "פסיק" ו"הלחי השנייה" בעיתון "נקודה". היה ממקימי רדיו קול חי ומנהל התוכניות של ערוץ תכלת, ערוץ המסורת הראשון בישראל, וממייסדיה וממגישיה של התוכנית הפופולרית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל, שבה שידר במשך כעשור עד כניסתו לפוליטיקה. כפוליטיקאי היה אורבך בין מחוללי המהפכה אשר הובילה את הציונות הדתית ("היפהפייה הנרדמת", בלשונו) אל בחירתו של נפתלי בנט ליו"ר הבית היהודי ואל הצלחתה בבחירות הארציות. בתפקידו האחרון, כשר לאזרחים ותיקים, הפך את המשרד הקטן למנוף לקידום בני הגיל השלישי. הספר "דתי נורמלי" מאגד מעט מתוך מאות טורי הדעה והמאמרים שכתב אורי במהלך חייו. בהם הביע את דעותיו בנחרצות מחויכת, בלב אוהב ובמבט חד ואירוני, תכונות אשר קנו לו מעריצים רבים בקרב תומכים ומתנגדים גם יחד. הספר עוסק במנעד רחב של נושאים שעל סדר יומה של החברה הישראלית: מלחמות הדת, הפוליטיקה, התקשורת, הדאגה לחלש, הימין והשמאל, הציונות הדתית, וכן פרק העוסק ב"חיים עצמם": חינוך, איכות הסביבה, חיי היומיום ועוד. ערכו את הספר מיכל אורבך, אלמנתו של אורי אורבך ז"ל, ואלי ויסברט, מראשוני חניכיו של אורי בעולם התקשורת. מיכל, כותבת ועורכת לשון, אשר הייתה שותפה למלאכת הכתיבה של אורי מראשית היכרותם ועד יומו האחרון. ויסברט הוא כיום כותב ומנהל תוכן במיזמים לאומיים. דתי נורמלי אהבת השכינה בנתיבי החינוך אדר תשע"ח 58