אתרוג | אדר תשעח | מרץ 2018 | גליון 80
ובעל תעודת הוראה בתנ”ך ובתושב”ע ותואר שני בחינוך יהודי. החיבור בין חינוך לראיית חשבון ליווה אותו מראשית הדרך. כשלמד בישיבת ההסדר “הר עציון” למד גם חינוך וקיבל תעודת הוראה. לאחר השירות הצבאי למד ראיית חשבון, ובמקביל עסק בהדרכת עולים. לאחר ארבע שנות עבודה כרואה חשבון החליט לעבור לחינוך. רוטנברג רואה בתוכנית “מנציחים ומתחדשים” כלי חשוב לפיתוח מודעות חברתית, רגישות לזולת והקניית דרך ארץ. “התלמידים מבטאים דרכה את הטוב שבהם, את האכפתיות כלפי האחר, ומצד שני זוהי דרך להעברת מסרים היסטוריים לאומיים, לחיזוק הזהות היהודית ולהבנת החשיבות של שמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם”. רוטנברג הוא בן לניצולי שואה: “לסבי היו עשרה אחים ושבע בנות שנספו בשואה. אמי נולדה במחנה עבודה של הרוסים ויצאה משם ילדה קטנה, חלושה ותשושה שניצלה בעור שיניה. מבחינתי התוכנית יוצרת הזדמנות להכרת יכולת האדם להתמודד על החיים, ליצור הבנה לכך שהחיים הם יקרים מפז. “בטקס בר המצווה המאוחר בכותל היה ברור עד כמה היהדות היא האמת שלנו, ושהיא במהותה שומרת עלינו. היה מרגש 85 מאוד לראות קשישים וקשישות בני ויותר, בוכים אל מול הכותל. הקשישים עטו טלית ותפילין, והקשישות התפללו בקול רועד תפילות שהן שכחו מזמן או שלא הכירו מעולם. החיבור הזה הוא שכרנו כאן כמחנכים וכמחנכות”. רוטנברג מוסיף שבמהלך הפעלת התוכנית נפטרו ניצולים. אחד מהם נפטר השנה. “בית הספר והתלמידים התאבלו על הנפטרים יחד עם משפחותיהם. הדגשנו את המסר החיובי שהם נשאו אתם בחייהם. מסר של אי כניעה לייאוש ומציאת כוח לבנייה מחדש”. “מנציחים ומתחדשים” הוגדרה כתוכנית פרטנית המופעלת בשעות הבוקר באישור משרד החינוך, וקיבלה מענק מקרן יוזמות חינוכיות. ההתחלה הייתה לפני כשלוש שנים, כאשר נודע בבית הספר על קיומו של מועדון לשורדי שואה בחולון “בית להיות”, שתלמידי בית הספר לא ביקרו בו. שתי מורות מבית הספר, רינת דגני והודיה רשיד, חוללו את השינוי ויזמו מפגשים בין שורדי השואה לתלמידים ותלמידות מכיתות ו’. במועדון “בית להיות” היו אז ניצולי שואה. בתוכנית המפגשים 100- כ תלמידים מכיתות ו’ שנפגשו 30 השתתפו ניצולים. המפגשים היו מוצלחים 20 עם במיוחד והם נמשכים עד היום. כל תלמידי כיתות ו’ שבחרו להשתתף בתוכנית נפגשים עם ניצולים במועדון “בית להיות” אחת לשבוע במשך שעה לאורך כל השנה. הם שומעים מפיהם את סיפורי החיים שלהם, שלעתים מלווים בהצגת תמונות ומכתבים אישיים. התלמידים מתחלקים לקבוצות. כל חמישה תלמידים מראיינים ומצלמים ניצול אחד, ולאחר מכן עורכים את החומר ומפיקים יומן מסע כתוב שמתאר את חייו של הניצול/ה. התוכנית מלווה בשיעורים עיוניים המתקיימים בבית הספר בנושאים כגון הזהות היהודית בשואה, משואה לתקומה, השלטון הגרמני באירופה בתקופת השואה ועוד. נגיעה אישית רינת דגני, מחנכת כיתה ו’, הנמנית עם מובילות התוכנית “מנציחים ומתחדשים”, היא מורה למדעים ותנ”ך בכיתות ה’-ו’. כמו כן היא מדריכה למחוננים במשך שנים רבות במחוז תל אביב. “יש לי נגיעה אישית לנושא”, היא מציינת ומספרת שחמיה וחמותה הם ניצולי שואה. “למשפחה שלנו יש חנוכייה ענקית מגרמניה שהייתה שייכת למשפחה במשך כמה דורות ושרדה את השואה. חמי החביא את החנוכייה כשברח מהנאצים והיא עוברת בין האחים”. רינת מדגישה שהשיעורים העיוניים שמקבלים משתתפי התוכנית אחת לשבוע בכיתה חשובים להבנה מעמיקה של סיפורי החיים של המרואיינים, בנוסף הם לומדים מיומנויות ראיון, כתיבה ועריכה. אחת לשנה מתקיים יום שיא. ביום השיא של שנת הפעילות הראשונה אירח בית הספר את הניצולים לארוחת בוקר. בתום הארוחה כל תלמיד נפגש עם ניצול והכין יחד אתו עבודת יצירה. מקהלה משותפת של תלמידים וניצולים הפתיעה את הקהל. אשתקד יום השיא היה טקס בר מצווה בכותל והשנה ימי הולדת לניצולים. בכותל 80 בר מצווה לבני טקס בר המצווה התקיים בל”ג בעומר. 11 שני אוטובוסים יצאו מבית הספר עם בני מצווה 32- בנות מצווה ניצולות שואה ו מתלמידי 30- ניצולי שואה עם מלוויהם, ו כיתות ו’ ומוריהם. הנשים עשו את הטקס במנהרת הכותל, בהדרכת מדריכה מקרן מורשת הכותל, והגברים הניחו תפילין בהדרכת מדריכים מקרן מורשת הכותל. “ההתרגשות הייתה רבה ואף עין לא נותרה יבשה. היו ריקודים, ובסוף הערב התקיימה ארוחת ערב חגיגית לכולם”, מספרת רינת. הודיה רשיד, שותפה ליוזמה של רינת, היא מחנכת כיתה ד’, רכזת מתמטיקה ורכזת קהילתית בבית הספר. לדבריה, התוכנית מפגישה את התלמידים הודיה רשיד, מחנכת כיתה ד’ ורכזת מתמטיקה דפנה לוי, יועצת בית הספר אדר תשע"ח 39
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==