אתרוג | אדר תשעח | מרץ 2018 | גליון 80

בתי הכפר נהרסו עד היסוד על ידי הירדנים ורק בור המים של היישוב שרד. בחלק המערבי של היישוב נבנה מחנה צבא ירדני. לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת , הוקמה שכונת נווה יעקב הירושלמית 1970 הנקראת על שם הכפר נווה יעקב, אך היא נמצאת צפונית מזרחית למיקומו המקורי של הכפר שנמצא בחלקו בשכונת פסגת זאב צפון של היום ובאזור הבתים המערביים של שכונת נווה יעקב. שיירת עטרות, מבצע שמואל במלחמת העצמאות עטרות ונווה יעקב היו מנותקות מירושלים. הדרך אל שני היישובים עברה בכביש ירושלים-רמאללה בין ישובים ערביים וההגנה עשתה ניסיונות לשלוח אליהם תגבורת. בתענית אסתר תש"ח יצאה שיירה מירושלים לעטרות ובה רבים מתושבי נווה יעקב ועטרות שרצו לחזור הביתה לכבוד חג הפורים. ליד שועפאט, המשוריינים נתקלו במחסומים ובירי כבד. מאנשי השיירה נהרגו, בהם המפקד 14 כרמי אייזנברג. הפרטים על ההתקפה עולים מתחקירים ומדיווחים של ההגנה ושל ג'ון באגוט גלאב הבריטי, שנכח במקום וניסה בשלב מאוחר לעצור את האש שכוונה לשיירה. הנופלים נקברו בבית הקברות בסנהדריה, ובהמשך הועברו להר הרצל. בכ"ג אדר תש"ח שלחה ההגנה תשעה עשר חיילים לביצוע מארב על הכביש המקשר בין רמאללה ללטרון. המבצע נקרא "מבצע שמואל" והיה בפיקודו של נעם גרוסמן. המבצע נכשל, החיילים הותקפו ונאלצו לסגת. הם התפצלו לשתי קבוצות, שלושה מהם ניצלו ואילו שישה עשר מהם כותרו, וכולם נפלו. השישה עשר הונצחו על ידי תמר דגן, שאחיה אשר ליפצין היה בין הנופלים. הששה עשר מונצחים בשם רחוב בפסגת זאב, באתר ההנצחה בגן הגבורה, ובגבעת התחמושת. בנוסף בבית הספר הממלכתי (א) המדעי טכנולוגי בפסגת זאב מרכז יש פינת הנצחה לשישה עשר הנופלים. רותי דנון (שטראוס), ילידת עטרות שאחיה מיכאל היה בין הנופלים בקרב האחרון בנווה יעקב, הקימה את עמותת מורשת עטרות הפועלת להנצחת עטרות ונווה יעקב. רותי מנהלת את הארכיון על עטרות, וספרה "עטרות - מושב ראשון בהרי יהודה" מתאר את היישוב מהקמתו ועד פינויו. עמותת מורשת עטרות חנכה את גן הגבורה בפסגת זאב צפון, 2002- ב המוקדש לפועלם ולזכרם של חלוצי שני הישובים. , משמאל שלט בכניסה לשכונת נווה יעקב כיום 1925- מימין היישוב נווה יעקב ב עיצוב הזיכרון האישי והלאומי ד"ר יוסי שפנייר, יליד ירושלים, למד לימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטור שלו עסקה בתקופה ההלניסטית והרומית, אבל היום, הוא מתמקד בחקר תהליכי הזיכרון האישי והלאומי ועוסק בהוראת תולדות ארץ ישראל בעת החדשה במכללות האקדמיות אפרתה והרצוג. שפנייר כתב שני כרכים על שני היישובים בשם "עורי צפון, (א' וב'): ההתיישבות מצפון לירושלים עד תש"ח" בהוצאת ראשית ירושלים. במסגרת לימודי התואר השני בחינוך במכללת אפרתה, מעביר ד"ר שפנייר תוכנית העוסקת בדרכי עיצוב הזיכרון הלאומי והאישי. במהלך שתי שנות התוכנית, לומדים הסטודנטים נושאים כגון ההבדל בין היסטוריה וזיכרון ואיך הזיכרון ההיסטורי מתבטא בטקסים, במקורות, בספרי זיכרון, בספרות ובשירה וביצירות אמנות. התוכנית כוללת סיורים למקומות בהם מונצח הזיכרון באנדרטאות, בפינות ■ זיכרון ובאתרי מורשת. היישובים 2 ספרו של ד"ר יוסי שפנייר על אדר תשע"ח 37