אתרוג | אדר תשעח | מרץ 2018 | גליון 80

בצריפים והתפרנסו בקושי מחקלאות. "האדמה הייתה סלעית והיה מחסור במים שנקנו מערביי הסביבה. הובלת היבול לירושלים הייתה כרוכה בסיכון ואף על פי כן, הוקם במקום משק חקלאי עם גידולי שדה ומטעים ורפת שזכתה למוניטין. לצורך שיווק החלב הקימו אנשי עטרות ביחד עם ראשוני קרית ענבים את תנובה ירושלים", מספר ד"ר שפנייר ומזכיר במיוחד את שבתאי לוז'ינסקי, ממייסדי עטרות, שהקים מחצבה בעטרות והנהיג הבאת ביכורים לירושלים. לוז'ינסקי נהרג בתאונת דרכים בהיותו בשליחות באיטליה. 1947- ב )1939-1936 ,1929( בתקופת המאורעות סבל היישוב מהתקפות ומקורבנות בנפש. חיים גולובצקי, פועל בניין מעטרות, נהרג בהתקפת ערבים על המושב. 1936- ב , פונתה 1948 במלחמת העצמאות, במרץ עטרות מילדים ומנשים. בחודש מאי השמועות על נפילת גוש עציון גרמו לנפילת מורל קשה, ובהוראת מפקדי ההגנה נסוגו אנשי עטרות לנווה יעקב. בח' באייר, איש, 100- אנשי עטרות ונווה יעקב שמנו כ בהם אזרחים וחיילי הגנה, נסוגו מנווה יעקב בהוראת ההגנה. הם צעדו לעבר הר הצופים עם פצועים על אלונקות. ההרוגים נקברו בנווה יעקב, והועברו מאוחר יותר להר הרצל. הירדנים חדרו ליישובים והרסו עד היסוד את המבנים והמשקים. פליטי עטרות ועוד ישובים, הקימו את בשטחי מושבת 1948- היישוב בני עטרות ב הטמפלרים וילהלמה ליד נתב"ג, שפונתה מתושביה הגרמנים על ידי הבריטים. הכפר הדתי נווה יעקב 1925- הכפר הדתי נווה יעקב הוקם ב על ידי אגודת הכפר העברי מיסודה של הסתדרות המזרחי, והוא נקרא על שם הרב יצחק יעקב ריינס, ממייסדי המזרחי. עם המייסדים נמנה דב נתן ברינקר, סופר ועיתונאי, שהוציא לאור את האלמנך "לוח ירושלים". ידידו של ברינקר הרב יצחק אורנשטיין, היה דמות מרכזית בתנועת המזרחי, הוא התגורר בנווה יעקב עם אשתו 1930- מושקה ליבה וששת ילדיהם. ב עבר עם 1940- הוא מונה לרב הכותל וב משפחתו לרובע היהודי. הרב אורנשטיין ואשתו נהרגו בתש"ח ברובע היהודי. רב היישוב היה הרב יצחק לוי, ובין התושבים היה גם תושב לא דתי, מנפרד אשנר, חוקר באוניברסיטה העברית ולימים חתן פרס ישראל במדעי הטבע. מי יחלוב את הפרות בשבת קרקעות הכפר חולקו בין התושבים שלפי התכנון היו אמורים לעסוק בחקלאות. עד צריפי עץ. 4- בתי אבן ו 26 נבנו במקום 1929 ד"ר שפנייר: "המתיישבים היו בני המעמד הבינוני וביניהם בעלי מלאכה, מורים, פקידים וסוחרים, לרוב התושבים לא היה מושג בחקלאות. יוחנן בושביץ, מתמטיקאי בהשכלתו, ביקש מאחותו בברלין שתשלח ספרות מקצועית על גידול תרנגולים בלול. העיסוק בחקלאות גם עורר בעיות הלכתיות לרב הראשי אברהם 1934- בושביץ פנה ב יצחק הכהן קוק, בעניין החליבה בשבת. היות שבמגילת יסוד הישוב הוחלט שלא מכניסים נוכרים למקום, עלתה שאלה מה ייעשה בעניין חליבת הפרות. תשובת הרב קוק לא נמצאה, אך ידוע שבסופו של דבר הביאו ערביות שעסקו בחליבה בשבת". יש תכתובת עם הרב 1937-1940 מהשנים קוק בבקשה לסייע בגיוס כספים בקונגרס העולמי של המזרחי. התקיים טקס הנחת 1947- ב אבן פינה של בית הבראה בנווה יעקב בהשתתפות רבנים ידועים, ביוזמת "מפעל התורה", מוסד למען הישיבות בארץ ישראל. הרעיון היה להקים בית הבראה לבני ישיבות "למנוחת הגוף ולמרגוע הנפש" כדי לחזור עם כוחות מחודשים ללימודים. בניית בית ההבראה לא יצאה לפועל בגלל מלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות היישוב סבל מהתקפות והרעשות ארטילריות. לפי עדותו של צבי טל, נפלו בנווה יעקב 40- חמישה בני אדם והיו שם כ פצועים. המגינים הבינו שאין להם סיכוי לעמוד בהתקפות והמפקדים החליטו על נסיגה מהמקום בהליכה ברגל. הבאת הביכורים לירושלים בשנות העשרים שהנהיג שבתאי לוז'ינסקי, ממייסדי עטרות דב נתן ברינקר והרב יצחק אורנשטיין, ממייסדי נווה יעקב אדר תשע"ח 36