אתרוג | אדר תשעח | מרץ 2018 | גליון 80

ש ונה מיישובי גוש עציון, גורלם של שני היישובים בצפון ירושלים כמעט שאינו מוכר. ההסבר לכך נעוץ בשוני בתהליך שימור הזיכרון, כך טוען ד״ר שפנייר ומוסיף: "בגוש עציון הרגישו מעין שליחות להנציח ולהזכיר את מורשת ההורים שנפלו, שורדי הגוש ובניהם יזמו פעולות לשימור זיכרון נפילת הגוש. הם הקימו יישובים שנשאו את שמות יישובי הגוש, ופעלו להקמתם מחדש לאחר מלחמת ששת הימים, שורדי עטרות ונווה יעקב לא עשו זאת. ולכן הישובים האלה אינם מוכרים לציבור הרחב ואינם מוכרים גם על ידי מערכת החינוך". עטרות עטרות שבצפון ירושלים תוכננה להיות מושב עובדים. "צילום אווירי של עטרות מראה מתאר דומה לזה של מושב נהלל שבעמק יזרעאל. שניהם תוכננו על ידי האדריכל הנודע ריכרד קאופמן", מספר על 1912- ד"ר שפנייר. האדמות נרכשו ב ידי החברה להכשרת היישוב ,ובתחילה היישוב נקרא קלנדיה על שם הכפר הערבי הסמוך. הגיעה למקום קבוצת עבודה כדי 1913- ב להכשיר את האדמה להתיישבות קבע. בין המתיישבים היה לוי שקולניק, לימים ראש הממשלה לוי אשכול. שנה אחר כך פרצה מלחמת העולם הראשונה והקבוצה בתחילת המנדט הבריטי 1919- התפזרה. ב הגיעה למקום קבוצת מתיישבים חדשה שמנתה שבעה חברים. זמן קצר לאחר מכסת הקרקע למתיישבים 1924- מכן, ב הצטמצמה בשל הפקעת קרקעות על ידי הבריטים לצורך הקמת שדה תעופה, . בתש"ח 2000 שפעל במקום עד משפחות שהתגוררו 47 חיו ביישוב למדינת ישראל 70 תולדות שני ישובים בצפון ירושלים בשבעים למדינת ישראל מעלה ד"ר יוסי שפנייר את זכרם של עטרות ונווה יעקב, שני יישובים חלוציים בצפון ירושלים, שנפלו בידי הצבא הירדני במלחמת העצמאות וכמעט שנמחקו מהזיכרון צילומים באדיבות ד"ר יוסי שפנייר | כתבה: בת-שבע פומרנץ ד"ר יוסי שפנייר מדריך בגן הגבורה בפסגת זאב צפון, המוקדש לפועלם ולזכרם של חלוצי היישובים (צילום: חזי ליברמן) אדר תשע"ח 35