אתרוג | אדר תשעח | מרץ 2018 | גליון 80

שנפצעה בתאונה היא חברתה הטובה. אסתר אם לשבעה, מורה למקצועות הקודש ולחשבון מתארת את האופן בו התפילה מעודדת ומחזקת: "באותו יום בו נודע לנו על מותה של אורי ז"ל, כולנו התפללנו מכל הלב. מילים שעד אז לא התעמקנו בהן, קיבלו פתאום משמעות נוספת: 'יהי רצון מלפניך השם אלוקי שתצילני היום ובכל יום מעלילה... ממיתה משונה', 'אהבת עולם אהבתנו', ובעיקר 'מחיה מתים'. "נהוג אצלנו שבסוף התפילה כל בת עיקרי האמונה. עכשיו 13- אומרת אחד מ הבנות החלו לריב מי תגיד את העיקר שעוסק בתחיית המתים. המילים נהגות בכוונה מיוחדת. הבנות נצמדות זו לזו חזק. המורות עומדות על המשמר ובודקות אם הן ישנות טוב בלילה. לעתים כשמופיעים אצל בנות חלומות רעים אני מפנה אותן לקבלת מענה נפשי". הרב אלעד מאיר, רכז בית הספר תלמוד תלמידים ומשמש 159 תורה בנים המונה בתפקידו זו שנה ראשונה, מדגיש אף הוא את חשיבות תחושת הביחד: "בית הספר שידר עוצמה מול האירועים. עוצמה שנולדה מן האחדות והביחד, גם כשיש מחיר דמים ליישוב הארץ. בט"ו בשבט, שבוע אחרי התאונה הקשה, ושלושה שבועות אחרי הרצח, יצאנו לנטיעות בחוות גלעד. כל ילד קיבל קפוצ'ון עם הכיתוב 'עץ חיים היא למחזיקים בה', ובכינוס עוצמתי יחד עם אברהם ליפשיץ, ראש החמ"ד, ראש המועצה יוסי דגן והפיקוח, שרנו ביחד עם התלמידים והתחזקנו. "יש להבין, רצח הרב שבח הי"ד פגע בילדי חוות גלעד, אותם הרב לימד תורה בשבתות אחרי הצהריים באהבה גדולה ובשמחה עצומה. ואף על פי כן ראינו שגם כשנרצח רב ואדם אהוב כמו רזיאל שבח, מתחזקת התורה ומתגברים החיים, מבינים שאם הקב"ה שם אותנו כאן כמורים וכמחנכים, יש לנו תפקיד שעלינו להשכיל ולהבין כיצד למלא אותו". הרב אלעד מדגיש כי כינוסי התפילה והנטיעות בחוות גלעד הביאו מזור לנפשות התלמידים. "הם עצמו עיניים ודיברו עם הקב"ה. שרו ובכו. ראינו שגם ברגעים קשים ילדינו הם מלאי חיות ומלאי עוצמות, עין לא נשארה יבשה. הקשר עם השם הוא הבסיס שלהם לעמידה האיתנה שלהם. הם החזיקו חזק וטיפסו, בזכות צוות מדהים שאפשר זאת מהמקום היהודי הכי טבעי והכי עוצמתי". אין זמן לאבל אישי הרב שמעון בן שחר, מחנך ומורה לתורה ועברית בכתה ג' בנים בתלמוד תורה שומרון, הכיתה בה למד הרב אלעד מאיר, רכז בית הספר תלמוד תורה "כינוסי התפילה והנטיעות בחוות גלעד בנים: הביאו מזור לנפשות התלמידים. הם עצמו עיניים ודיברו עם הקב"ה. שרו ובכו. ראינו שגם ברגעים קשים ילדינו הם מלאי חיות ומלאי עוצמות, עין לא נשארה יבשה. הקשר עם השם הוא הבסיס לעמידה האיתנה שלהם. הם החזיקו חזק וטיפסו, בזכות צוות מדהים שאפשר זאת מהמקום היהודי הכי טבעי והכי עוצמתי" הרב שמעון בן שחר, מחנך ומורה לתורה "ההחלטה שהתקבלה למחרת האסון, ועברית: שהמחנכים ייכנסו לבדם לכיתות ויתנו את המענה הראשוני לתלמידיהם, חיזקה גם את המחנכים וגם את התלמידים. זו הייתה החלטה נבונה ששמרה על תחושת האינטימיות וההשתייכות הכיתתית, ללא גורמים חיצוניים שהיו שם 'מעבר לדלת' לתת גיבוי ומענה בשעת הצורך" אדר תשע"ח 19