אתרוג | אדר תשעח | מרץ 2018 | גליון 80

"דרישת שלום מהמדינה החשמונאית" "זה סמלי שמגילות מדבר יהודה התגלו בתאריך בו הוכרז באו"ם על הקמת מדינת ישראל", אומר ד"ר אבי סולומון שהשתתף בחפירות באתר מערות קומראן וחקר חלק מהמגילות. "חלק גדול מהמגילות הן מתקופת המדינה החשמונאית העצמאית, ובעיניי זו מעין דרישת שלום למדינת ישראל מהמדינה החשמונאית שהייתה ישות מדינית יהודית עצמאית האחרונה עד קום מדינת ישראל". ד"ר סולומון, תושב יצהר כיהן למעלה מעשר שנים כארכיאולוג של מנהרות הכותל המערבי וניהל את החפירות שהביאו לגילויים האחרונים של אבני הכותל. עם זאת הוא מצטרף לדעה שהמגילות הן "הממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שהתגלה ". עבודת הדוקטור של סולומון עסקה 20- בארץ ישראל במאה ה במגילת ירושלים החדשה שראתה אור במהדורה ביקורתית ומשוחזרת. אחריה הוא חקר עוד מגילות הדנות במבנה המקדש בירושלים ובהלכות המקדש וקודשיו, כגון מגילת המקדש ומגילת מקצת מעשי התורה. מהיכרות קרובה עם עולם המגילות הוא מגיע למסקנה שייתכן מאוד שיש עוד מגילות שעדיין לא נתגלו, וכי רבות מאלה שכבר נמצאות ברשות העתיקות עדיין לא נחקרו. "זהו אוסף ענקי המייצג את הקניין הרוחני המשותף של אנשי בית שני. ההשערה המקובלת היא שאלו שרידים של ספרייה שהוחבאה במערות קומראן על ידי קבוצת אנשים שנמנתה עם הכהונה הצדוקית ופרשה מירושלים לפני החורבן. בספריה היה מגוון גדול של יצירות: ספרי המקרא, ספרים חיצוניים, ספרי פשר ומגילות כיתתיות שככל הנראה נכתבו על ידי אנשי הקבוצה עצמה". ד"ר סולומון מדגיש כי בנוסף לעובדה שאוסף המגילות כולל את כתבי היד העתיקים ביותר בעולם של התנ"ך, יש בו תיעוד נדיר של תקופת בית שני שאין לנו הרבה מקורות עליה. "זו ספרייה שמתארת באופן בלתי אמצעי את אורח החיים, את התפיסות והמחלוקות של התקופה, ואת התפיסות של כותבי המגילות בעיקר ההלכתיות שהשתייכו לזרם הצדוקי, שהחמיר מאוד בענייני טוהרה וטומאה". מחקר המגילות מלא במחלוקות. המחקר הראשוני נעשה על סמך מספר מצומצם של מגילות, והמסקנה של מחקר זה שהן נכתבו על יד כת האיסיים נדחתה. עד מלחמת ששת הימים עסקו בחקר המגילות חוקרים נוצרים שהגיעו למסקנה שאלו כתבי יד של מבשרי הנצרות, מסקנה מוטה שכיום ברור שאין לה אחיזה בממצאים. ד"ר סולומון טוען שגם המחקר בן ימינו אינו מגיע להבנה שלמה של האוסף. "כדי להבין את המגילות צריך לנהל מחקר רב תחומי שיביא בחשבון ארכיאולוגיה, היסטוריה, בלשנות ועוד. מטבע הדברים כל מומחה מושך לכיוון שלו וחוץ מזה יש במגילות תופעות שניתן לייחס להן משמעות הפוכה, ביניהן אופן כתיבת שם השם. יש מגילות כגון מגילות של מזמורי תהילים שונים, ד"ר אבי סולומון על מגילות מדבר יהודה מהספרים החיצוניים השתמרו על ידי נוצרים, בהם ספר חנוך, ספר טוביה וספר בן סירא. בנוסף, נמצאו ספרים חיצוניים שלא היו ידועים כלל לפני גילוי המגילות, בהם מגילה חיצונית לבראשית, תפילות, חיבורי חוכמה ועוד. המגילות הכיתתיות קבוצה שלישית כוללת את המגילות הכיתתיות וה"פשרים", שהם ספרי פרשנות למקרא ייחודיים למערות קומראן, רובם מפרשים את ספרי הנבואה, כגון פשר ישעיהו, פשר נחום או חבקוק. פשר אחד עוסק בתהילים. בפשרים נמצאו רמזים למאורעות הנוגעים לזמנם של מחברי המגילות, בלי ציון שמות האישים אליהם התכוונו מחברי הפשרים. מוזכרים כינויים כגון "כהן הרשע", או "איש הכזב" שכוונו ככל הנראה לכוהני בית המקדש בירושלים, מהם ברחו מחברי הפשרים. המגילות הכיתתיות מתעדות את אורחות חייהם של קהילת היחד שלדעת חוקרים חייתה באתר קומראן. הידועה בהן היא מגילת"סרךהיחד" (סרךפירושו תקנון)שבה נדונו נושאים כגון קבלת חברים חדשים, כללי התנהגות בסעודות המשותפות והלכות דתיות. מן המגילה עולה כי חברי הקהילה חיו חיי שיתוף ופרישות לפי כללים נוקשים. סרך היחד כתוב בעברית ויש ממנו עותקים, וביניהם העותק המוצג בהיכל 12 .1947- הספר, שנתגלה כמעט בשלמותו ב מגילה כיתתית נוספת היא מגילת המקדש העוסקת בפרטים הקשורים לבניין בית המקדש ולעבודה בו, ומציעה תוכנית של מקדש עתידי, טהור, במקום המקדש שפעל בירושלים. מגילה שזכתה לפרסום רב היא מגילת מלחמת בני אור בבני חושך המבטאת את אמונתם של אנשי קהילת היחד שהם נמצאים ב"קץ האחרון" - הימים האחרונים שלפני יום הדין. הם חילקו את העולם ל"בני אור" שהם חברי היחד ולמתנגדיהם "בני חושך". לפי אמונתם, תתחולל באחרית הימים מלחמה בין שני המחנות הללו, שבסופה יכריעו כוחות "בני צדק", בסיוע הא-ל ומלאכיו, ואז יוכלו אנשי הקהילה לחזור לירושלים ולקיים את עבודת הא-ל כהלכתה במקדש העתידי, שיעמוד בדרישותיהם ההלכתיות. יוצאת דופן היא מגילת הנחושת החרוטה על גבי נחושת ומופיעה בה רשימת אוצרות ובהם כמויות עצומות של זהב, כסף, מטבעות וכלים יקרי ערך, לצד ציון מקומות מחבואם של אוצרות אלה שמשקלם הכולל טונות. במשך ארבע שנים 100- מוערך בכ לא נגעו במגילה מחשש שתתפורר בזמן הפתיחה. בסופו של דבר הצליחו לנסר את לוחות נחושת 18- המגילה עם מסור עדין ל צרים, שאותם ניתן היה לפענח. המגילה הועברה לעמאן לפני מלחמת ששת הימים ונשארה שם. מאין הגיעו המגילות? חוקרים העלו השערות שונות לגבי השאלה איך הגיע אוסף כל כך גדול של כתבי יד דתיים למערות קומארן. ההשערה אדר תשע"ח 16