אתרוג | טבת תשעח | ינואר 2018 | גליון 79

הרב יוחנן פריד והסופרת אדיבה גפן, מעיינים יחד במכתבי הרב קוק שהועברו לארכיון גנזים לפני עשרות שנים בידי הרב פריד עצמו הכנת תחקיר "אתרוג". מתברר שבנו של הראי"ה קוק, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הוא שיזם את הבאת הצרור למשמרת במכון גנזים, ומי שגילה זאת הוא יו"ר בית הרב קוק, הרב יוחנן פריד, שהביא במו ידיו את הצרור לגנזים, לפני יותר מחמישים שנה. פריד: "הרב צבי יהודה זצוק"ל, בנו הרב של הרב קוק הקדיש מאמצים, זמן ומחשבה רבה לעריכה ולהוצאה לאור של כתבי אביו והאמין שכל מה שאינו קשור לכתביו התורניים ויש לו קשר לעולם הספרות צריך לעבור לגנזים. הוא עשה מיון במסמכים ואת אלה שלא היו שייכים לכתבי אביו, הוא שם בצד. "יום אחד הוא ניגש אלי ושאל 'האם אתה נוסע בקרוב לתל אביב?' וכשעניתי בחיוב הוא שלח אותי עם ערימת מסמכים להביא לגנזים, שהוא המקום שלדעתו התאים לשמור אותם. בראשית שנות השישים העברתי את האוסף למכון גנזים ששכן אז בבית הסופר ולא נתתי מאז דעתי עליו". לאחר עיון ראשוני במכתבים אמר הרב פריד: "זהו אוסף מיוחד במינו. יש בו מכתבים מדמויות ייחודיות ומעניינות, וחלקם עוסקים בפרשיות בלתי ידועות, את האוסף הזה צריך לחקור וללמוד לעומק, נשתדל לעשות זאת". המורה באה לבית הספר בלי כיסוי ראש בין מכתבי אוסף גנזים מכתבים המעידים על מערבותו הרבה של הרב קוק בחינוך העברי בארץ ישראל. באחד המכתבים מו' בכסלו תרמ"ו שנשלח מחברת אנגליא פלשתינה, כנראה ממנהל בית הספר העברי ביפו, מתלונן המנהל לפני הרב קוק על כך שיש המלעיזים על בית הספר שהמורות באות אליו בלי כיסוי ראש, ושמלמדים בו עברית בהגייה ספרדית. יחסו של הרב לאמנות בא לידי ביטוי באיגרת עידוד שכתב לבוריס ש"ץ עם , בה הוא זיהה את 1908- הקמת בצלאל ב העיסוק באמנות הפלסטית עם בקשת היופי. באוסף גנזים מצוי מכתב שנשלח מבצלאל אל הרב קוק בו מגן בוריס שץ על בצלאל מפני הטוענים שהוא מוסד שאינו שומר על הלכות חיים יהודיים. שץ הסביר לרב קוק שבבצלאל שומרים שבת, ואינו מבין על אלו הלכות חיים פסולות התלוננו המתלוננים, שכן בבצלאל אין עוסקים ביצירת צלמי בני אדם כי אם בפיסול והוראת הצילום: "בית הספר בצלאל לכל מוסדותיו ובתי העבודה שלו סגור ביום השישי בצהרים עד יום ראשון בבקר... ואין לדבר על כל חילול שבת. על זה יוכלו אלפי אנשים מכל השדרות והחוגים הבאים ..." הרב קוק היה מעורב בהקמת בתי ספר. במכתב ששיגר אליו ישראל בלקינד, מראשי תנועת ביל"ו, הוא מתלונן על מחסור בתקציבים ומבקש את התערבותו של הרב בגיוס כספים לבית ספר חקלאי קריית ספר שבלקינד רצה להקים למען יתומי פרעות קישינב. האוניברסיטה העברית זכתה לתמיכת הרב קוק. במכתב משנת תרפ"ח פנה הרב קוק לראש רבני צפת, וביקש שיפעיל השפעתו על תורמי האוניברסיטה טבת תשע"ח 7