אתרוג | טבת תשעח | ינואר 2018 | גליון 79

הנקודה המאזנת. האחת הכירה בכך שאמרה אמירה פוגענית והתנצלה, השנייה קיבלה חלק מדברי חברתה כביקורת בונה”. עידית הנדל, סגנית מנהלת האולפנה, טוענת כי ההתמודדויות עם מצבי חיים שונים בחדר המיוחד משפיעה על מעגלי החיים הרחבים של התלמידות: “כשדיברנו על יחסי הורים ילדים, התברר שאחת התלמידות סבלה מלחץ משפחתי סביב עניין הישגיה הלימודיים וזה השפיע עליה מאוד מבחינה רגשית. התהליך שהיא עברה בחדר המיוחד שחרר אצלה את הלחץ והקל עליה. היא למדה להתמודד עם המצב, ולהעביר באופן נכון את העניין להוריה”. בתעודות שמקבלות התלמידות כל מורה כותבת לתלמידה שתי הערות: אחת לימודית ואחת אישית. “זוהי הדרך שלנו לומר לתלמידה שאנחנו רואים אותה לא רק כתלמידה אלא קודם כל כבן אדם”, אומרת עידית ומוסיפה שהתפישה הלימודית שהתגבשה באולפנה היא להתחבר ככל שניתן לעולמן של התלמידות. כך למשל במבחנים בתורה יש שאלה העוסקת ב”תורת חיים” שבה התלמידה נשאלת על החיבור בין הכתוב לעולמה. אפילו במתמטיקה נעשה מאמץ לחבר את הנלמד לעולמן של התלמידות, וכך במקום שאלות על מהירות הרכבת נוסחו שאלות הנוגעות לרכישת בגדים. שילוב תכנים תורניים הרב עידו גנירם, רב האולפנה, טוען כי התכנים המטופלים בתוכנית איילה קוזניץ, מחנכת כיתה ח’ בעבודה עם תלמידות במסגרת התוכנית עבודה מפרוייקט באולפנה טבת תשע"ח 15