אתרוג | טבת תשעח | ינואר 2018 | גליון 79

קרליבך יקבל אישור להישאר בארץ. ״אתכבד בזה להמציא בטובו את הרישיון להישאר בארץ ישראל לבן ישיבתנו הנכבד מאד מאד מר עזריאל בן הרב הגדול אפריים קרליבך הרב הראשי לעיר לייפציג". הוא מתכתב עם קרליבך ובמכתב מאדר תר"צ הוא חותם "הריני בזה חותם בברכה נאמנה ובציפיה להיפגש בחדות לב ובידידות פנימית בקרוב בהר הקודש בירושלים". באוסף גנזים יש מכתבים שהרב קוק כתב לסופר הייחודי אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר) המעידים על קשר מיוחד בין השניים. הרב פריד: "אז"ר היה חב"דניק, חבר הסתדרות וסופר שהרב קוק נתן בו אמון מלא עד כדי כך שהוא נתן לו את עריכת התיקונים של כתביו. הם היו מאד מחוברים בגישה הבסיסית שלהם על מקומה של הספרות ובנושאים נוספים". שמירה על צביונו היהודי של היישוב הרב קוק האמין שהיישוב היהודי בארץ ישראל צריך לשמור על זיקתו למורשת. באוסף גנזים ישנם מכתבים שכתב למנחם אוסישקין ולהנהלת הסוכנות היהודית שאוסישקין כיהן בה כראש הוועד הפועל הציוני, בהם הוא מבקש התערבותו במקרים של אי שמירת המורשת. הוא כותב כי "בישובים 1931 במכתב משנת היהודים בעזה אוכלים בשר טרף" שנקנה מערבים, כמו כן הוא מבקש מהנהלת הסוכנות לשנות את הרכבה של הרבנות הראשית, ולמנות שוחט בשכר ועוד. הרב יוחנן פריד: "גם כרבה של ירושלים וגם כרב ראשי הוא דאג לאורח החיים הדתי. הוא פנה למשל לוועד מאה שערים, שהיה חלק מהוועדים של שכונות ירושלים, וביקש שלא יעכבו משכורות ושישלמו למי שהשתתף בפרויקט 'משמרות השבת' שהוא עודד במטרה לשמור על השבת. אנשי המשמרות עברו בין החנויות והודיעו שהשבת נכנסת". באוסף גנזים ישנה חליפת מכתבים של סופרים עם הרב קוק גם בנושאים חומריים שהעסיקו את הסופרים. במכתב מ ו' בטבת תרפ"ב כתב הרב אל הסופר משה סמילנסקי ומסר את חוות דעתו בנושא מאבק בין יורשים על נחלה ברחובות. כמו כן הוא מעביר לוועד המושבות ביפו בשנת אלול תרע"ב פסיקה בעניין סכסוך על שינוי יעוד ומכירת נכס ביפו. הרב פריד: "הרב קוק היה בתוקף תפקידו דיין והוא עסק בכל דין שהובא לפניו, מדיני קרקעות ועד ירושות ועוד. מכתב ברכה למלך אנגליה מכתב יוצא דופן באוסף הוא מכתב ברכה שכתב הרב קוק בכתב ידו למלך ג'ורג . "הריני בזה 70- החמישי ליום הולדתו ה מתכבד להביע את רגשי השתתפותי בשמחה הגדולה של הוד מלכותו רום הודו ליום הולדתו השבעים, אריכות ימים שנות אושר יחד עם הוד מעלתה המלכה". הרב יוחנן פריד: "הרב יצחק הכהן קוק זצ״ל היה מקושר ומחובר לעולם. הרב קיבל מהמלך ג'ורג מתנה כיסא קטיפה מהודר, כיסא שניצב עד היום בבית המדרש ■ שבבית הרב קוק". בית הרב קוק שומר על המורשת הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ״ל נולד בט"ז באלול תרכ"ה בגרייבה 1865 ספטמבר 1 שבלטביה. הוא שימש ברבנות בלטביה והגיע לארץ בשנת לבקשת יואל משה סלומון 1905 לשמש כרבה של יפו והמושבות. בתפקידו זה פעל לקרב את החלוצים אנשי העלייה השנייה לדת ופעל לשימור המסורת בכל יישובי ארץ ישראל. בזמן מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את הארץ וזמן קצר לאחר הוזמן לשמש 1919 שובו בשנת כרבה של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית והפך להיות הרב הראשי האשכנזי הראשון של 1921- ב . הבית בו התגורר 1935 ספטמבר 1 ארץ ישראל. הרב קוק נפטר בג' באלול תרצ"ה ברחוב הרב קוק בירושלים משמש היום כמוזיאון וכמרכז לחקר ולהפצת תורתו ויש בו ארכיון, תערוכות ותצוגות וכן אלפי מבקרים מדי שנה. הרב יוחנן פריד, שהיה תלמיד בישיבת מרכז הרב, הוא יו"ר הבית. "כבוד לגנזים ולמורשת הרב” מכון גנזים השוכן בספריית בית אריאלה בתל אביב מכיל כתבי סופרים ומשוררים 800- יד של כ עבריים. המכון הוקם בשנת על ידי אגודת הסופרים 1950 העבריים בארץ, ביוזמתו של הסופר והעורך אשר ברש. אדיבה גפן, חברת הנהלת אגודת הסופרים המשמשת יו"ר ומנהלת בפועל של ארכיון גנזים: "מרגש לחשוב שבנו של הרב קוק חשב ללא היסוס להעביר אלינו את המכתבים, למרות שלכאורה דובר במוסד שאינו דתי". אדיבה העושה את התפקיד בהתנדבות מציינת כי היא פועלת להגשמת החזון של מקים גנזים הסופר אשר ברש: "לשמר את כתבי היד והמכתבים של גדולי הספרות העברית". אל צרור מכתבי הרב קוק הגיעה במסגרת ריענון הארכיון. "נדהמתי למצוא מכתבים ותכתובות שקיים הרב קוק עם גדולי היישוב בנושאים שונים. אוסף המכתבים מרגש ומפתיע. כשהתברר הודות ל'אתרוג' שהם הגיעו לכאן לא במקרה אלא בכוונה תחילה, הופתענו. זה כבוד לחזון של גנזים וכבוד למורשת הרב". טבת תשע"ח 11