כל אילת

תיירות אישי תיירותי טור אישי עם שבתאי שי 12 כסלו תש״ף > 2019 דצמבר > 69 ׳ גיליון מס > כל אילת שבתאי שי, מנכ"ל התאחדות מלונות השנים האחרונות. בעברו 15 – אילת ב שימש כמנכ"ל משרד התיירות במשך שלוש שנים, לפניהן שימש כסמנכ"ל המשרד, ניהל את האגף הכלכלי ואת שנים כנציג 11 השיווק, ושימש משך משרד התיירות באירופה. שי חי ונושם תיירות ומה יותר טוב מלחיות תיירות בבירת הנופש של ישראל? בטור אישי הוא מספר על התיירות לאילת אז והיום, על אחריות הממשלה, על מחירי בתי המלון ועל הטיסות הישירות לשדה התעופה "רמון". בחודש האחרון הרציתי בפני מספר פורומים על פיתוח התיירות באילת.בין השאר בקורס מורי דרך, בכנס סוכני נסיעות מצפון אמריקה (אסת"א) ובמפגש של מנהלי לשכות התיירות של משרד התיירות ברחבי העולם. בסיום ההרצאות, התפתח בשלושת הפורמים, דיון ער ומקצועי ובמרבית המקרים ביקורתי, על הגורמים שמצד מיליון תיירים ישראלים וזרים, ומצד שני פורטו 3- אחד מושכים לאילת מידי שנה כ הגורמים העוצרים או מאטים לדעת המשתתפים, את קידום התיירות לאילת. לצד העובדה שאילת היא העיר המערבית היחידה סביב הים האדום המציעה שירותי תיירות, שירותי בריאות, תחבורה ומגוון פסטיבלים, הועלו טענות נגדה שבעיקרן עסקו ברמה הגבוהה והלא תחרותית של מחירי המלונות ושירותי התיירות האחרים כמו מסעדות, מחירי האטרקציות, התחזוקה הלקויה של החופים והשירותים הניתנים בהם. חל המפנה בתעשיית 80- אם נשלח לרגע מבט קצר לאחור, נראה שבשנות ה , צמחה העיר 1980 חדרי מלון בשנת 2,000 התיירות האילתית ומעיר קטנה עם , תודות לסיוע מאסיבי של משרד התיירות 2000 - חדרים בשנות ה 11,000- ל ומתן האפשרות לטיסות שכר ישירות מאירופה לנחות באילת. התחרות לאילת מצד יעדים אחרים הייתה זניחה ואילת נהנתה 80- בשנות ה המצב 2000 - מהיותה כמעט עיר הנופש היחידה לחופי הים האדום. בשנות ה השתנה והתחרות מול יעדי הנופש באזורנו, במצרים, בירדן ואפילו בטורקיה, שחקו את כושר התחרות של אילת ואילצו את קברניטי ענף התיירות לחפש דרכים חדשות להתמודדות עם המצב החדש. יש לזכור שבצד כל הקשיים שהתעוררו עקב התחרות המוגברת, מדיניות "השמים הפתוחים" שאומצה על ידי ארצות האיחוד האירופי, אמנם אפשרה לכל חברת תעופה אירופאית לטוס מכל מקום לאילת, אך החברות היו חברות תעופה ולא שיווקו "חבילות תיור" כפי שהיה מקובל בתקופת טיסות השכר. צירוף כל הנסיבות החדשות חייב את משרד התיירות להיערך מחדש, ובשיתוף פעולה מקצועי וכספי עם התאחדות המלונות, הציג משרד התיירות את "נוהל הטיסות" אשר במסגרתו הוענקו סכומי כסף משמעותיים למפעילי הטיסות הישירות לאילת. השינוי המהפכני כמעט במדיניות משרד התיירות, יצר את טיסות ישירות שבועיות בכל עונת 40- הפלטפורמה להגעה לאילת של יותר מ השנים האחרונות, טיסות שהביאו מאות אלפי תיירים לעיר. 4- חורף ב הגידול העצום בתנועה האווירית מאירופה לאילת לא התבטא בגידול דומה במספר הלינות במלונות העיר או בכלל, בשהייה של תיירי החוץ באילת. מצב זה יצר את הדילמה שמקבלי ההחלטות ניצבים כיום בפניה – מהם הגורמים העוצרים כיום את קידום תיירות החוץ וגם הפנים לעיר, ומה ניתן לעשות כדי להתגבר עליהם. מכאן אני חוזר לחלק הראשון בדבריי, מה דעתם של הציבורים השונים על הדילמה שהצגתי. נדמה לי שיש הסכמה של כל הגורמים המעורבים שנדרשת בראש ובראשונה מעורבות ממשלתית לא רק של משרד התיירות שעשה ועושה רבות בהשקעות של עשרות מיליונים בתעשיית התיירות באילת, הן בשיווק והן בתשתיות, אלא גם התערבות משרדי ממשלה רלוונטיים בהנגשת העיר, סלילת , קידום הרכבת לאילת, חיבור שדה רמון לאילת עם רכבת קלה, בניית 90 כביש מרכז כנסים וירידים בינלאומי, בניית טיילת השלום מטאבה עקבה ועוד. הממשלה ובעיקר משרד האוצר, חייבים להפסיק למדוד כל השקעה תשתיתית במונחים כלכליים של תשואה, ויתכן שהרכבת לא תהיה רווחית בהפעלתה, אך התרומה לאילת כעיר ולחיזוק תושביה, חשובה יותר. מחירים כבר לא מאמירים אני כמובן ער לטענות שמועלות בנושא המחירים, וכמובן מבין שאת התייר הזר או הישראלי, לא מעניין שהשכר שאנו משלמים לעובדי המלונות גבוה פי ארבעה או חמישה משכר עובד במצרים או בירדן, שאנחנו נאלצים לממן "צבא" של אנשי ביטחון ומשגיחי כשרות, לשלם ארנונות גבוהות ולהתאים את המלון לתקנים רגולטורים מסוגים שונים שאינם קיימים ביעדים המתחרים בנו. מה שמעניין אותו זה השורה התחתונה, כמה הוא משלם עבור חדר. בניגוד לתדמית השלילית הקובעת שמחירי המלונות באילת גבוהים במיוחד, הפדיון הממוצע ללינה בכל המלונות בישראל היה גבוה 2018 כדאי לציין שבשנת ). ניתן גם להראות שבכל ₪ 379 מול ₪ 490( מהפדיון הממוצע באילת ₪ 100- ב רמה, הפדיון הממוצע ללינה באילת היה נמוך מהממוצעים הארציים. מסיבה זו, הציפייה להורדת מחירים משמעותית ושמירה על רווחיות הענף אינה ציפייה סבירה. מתוך הבנה זו בחרו מלונות ההתאחדות, לצד מאמצי התייעלות להורדת עלויות, להקצות מיליוני שקלים למה שמוגדר על ידינו כ"שיפור המוצר התיירותי". בחורף הנוכחי אנו שותפים תקציבית למימון פעילותו הנמרצת והמקצועית של תאגיד התיירות העירוני, אשר ראויה לכל הערכה שלנו ושל תושבי העיר בנושא הפסטיבלים, שאת הפרטים עליהם ניתן למצוא באתרי התאגיד העירוני והעירייה. אנו סבורים שבסיוע משרד התיירות הנותן את המטרייה השיווקית בארץ ובחו"ל, נצליח להעביר את המסר שהמוצר התיירותי האילתי, שגם אם עלותו גבוהה קצת יותר, הוא מוצר איכותי. ומגוון האפשרויות הפתוחות בפני התייר המבקר בעיר, הן לאין ערוך גדולות יותר מאלו המוצעות מסביבנו. אני מאמין בכך, מקווה שגם אתם.