BizTech

אפרת פינקל אחת הסוגיות המדוברות ביותר בעומק הדיונים העוסקים בשילוב החברה החרדית בחברה הישראלית בכלל ובשוק העבודה בפרט - היא סוגיית ההפרדה, עניין שמוליד שאלות רבות ומספר תתי-דיונים מהותיים בחשיבותם. כך עולה השאלה האם יש לשלב את הציבור החרדי בתוך החברה הכללית כחממות נפרדות או למהול אותו ולהפוך את החרדים לחלק אינטגרלי, ללא שינויים ברי הבחנה. הרציונל העומד מאחורי שילוב אמיתי מדבר על הגמוניה, אבל בחיים כמו בחיים לא הכל מושלם - והדרך לשילוב נתקלת במהמורות רבות שיש ״לקלף״ אותן אחת אחת. גם בסוגיית ההפרדה באקדמיה אפשר לראות שוב את אותו דיון עם מצדדים המושכים כל אחד לכיוון הנגדי. בשיח המתקיים כיום בישראל לרוב קשה מאד לבור את המוץ מן התבן ולרדת לשורש הבעיה, רוב השיחות מסתיימות בטיעונים דמגוגיים משני הצדדים. ״בתחילת לימודי התואר הראשון שלי רציתי להיות עוזרת מחקר״, מספרת גולדי גלהר, מנכ״לית ׳תרבותא׳, ״רציתי ללמוד במסלול דו חוגי שיכלול תואר במדעים מדויקים, חלמתי למצוא תרופה לסרטן ובמקביל להמציא את המתחרה של גוגל, ויש לא מעט חרדיות שחולמות כמוני. אבל אז הבנתי שאני צריכה להחליט - או שיהיה לי תואר במסגרת האפשרויות של בית- ילדים-עבודה-לימודים וחוזר חלילה, או שאשאר עם מבחני הסאלד שבידיי ואמשיך לחלום על אקדמיה בלתי מושגת, אז בחרתי בפשרה. פשרה שעזרה לי לסיים תואר שני בסופו של דבר.״ לא פעם נדמה כי הצדדים פחות עסוקים בפתרון הסוגייה עצמה ויותר בבמה שהנושא מעניק להם, ובעידן הרשתות החברתיות לכל אחד יש אינספור דעות על כל נושא. הדרך הנכונה לבחון את הסוגייה היא להתבונן בה דרך משקפי הפרקטיקה של החיים. כך בדרך לבחון, לדוגמא, את נושא ההפרדה בעולם האקדמי, כדאי לחשוב על האנשים שהולכים לאייש את ספסלי הלימודים בפועל. בזמן שגורמים לא מעטים מתנצחים בפאתוס, יש ציבור רחב שאם לא יספקו לו לימודים בצורה שמתאימה לו - יאבד את היכולת להשתלב בעולם התעסוקה בכלל ועשוי להוות נטל על החברה ובני המשפחה, בכך שנמנעה ממנו האפשרות להשתכר בכבוד. נקודת הטיעון היא כזו: על כל אחת מהטענות והחששות הללו ניתן להתווכח שעות, ואי אפשר באמת לזלזל בכולן - יש הנחות יסוד של ממש גם בצדדים הנמנעים משילוב חלקי או אלו שקוראים לביטול כל המחיצות - אבל יש שתי בחירות: להמשיך לשער השערות של מה יקרה אם וכאשר, או לבחור בפרקטיקה ובעשייה התואמת את המצב הנתון. לדוגמא: הדרישה של קהל חרדי עצום בהפרדה מגדרית ומגזרית בלימודים היא עובדה מוחלטת, היא מציאות של כאן ועכשיו. או שמעוניינים בשילובם המוחלט, או שבוחרים לעבוד עם מה שיש. למרות שהטענות מכל הצדדים נכונות - מבחן הפרקטיקה מראה שיש רק דרך אחת, לפחות כרגע. אחת העובדות הנתונות בשטח למשל, מראה שמעסיקים רבים נמנעים מליישם את הגיוון התעסוקתי (קרי: לשלב חרדים בחברה שלהם) מתוך חשש מהמורכבות שבחיבור בין עובדים מרקעים תרבותיים שונים. אחד האתגרים העיקריים של הגיוון התעסוקתי, הוא חיבור עובדות ועובדים מהמגזר החרדי להווי החברה בפעילויות פנאי והווי. עובדות ועובדים חרדים נעדרים לא פעם מאירועי מוזיקה ובידור שאינם לרוחם, נמנעים מאכילת מזון שאינו תואם את רמת הכשרות המהודרת עליה הם מקפידים ועוד. חברת ׳תרבותא׳ נוסדה בדיוק על אבני התובנות האלו. הבעיה המציקה והקיומית הזו היא ללא ספק הדלק של החברה, שנועדה להקל על חברות וארגונים המעסיקים עובדים ועובדות מהמגזר החרדי ולסייע להם להבין את המטריה לעומק, לארגן ימי גיבוש ופעילויות רווחה מותאמות לאורח החיים החרדי, ולספק כמה שיותר מידע וניסיון פרקטי כיצד להסתדר עם המגזר החרדי ולהפוך את שילובו במגזר העסקי לעובדה קיימת, מובנת מאליה ונטולת קשיים ככל האפשר. תעסוקה זה לא הכל B i zTe c h 66